הפך הסדר: ראה באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'קלב.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.

בתוכו לא נאמר: נסמן לעיל ל, ד.

והלך לפניך צדקך: ישעי' נח, ח.

ותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

שו"ה רק — עד"מ הארה בעלמא: ראה אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקנ. ובאגה"ק סי' כ (קלא, ב) ובליקוט פי' שם.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

ישתבח שמך . . ומלך עולם: בסה"מ תקס"ה ח"א ע' שלט מבאר שזה נק' לבוש מל', ודילג שם מכאן עד פז, ב שו"ה נמשך — והענין כי הנה רמ"ח מ"ע.

והחיות נושאות את הכסא: בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר כג, טו.

הוא — פי' וענין אוא"ס: ראה בד"ה ביום השמע"צ תרס"ו ע' לו. ובאוה"ת ענינים ע' קמז. וע' קסא.

למה שכינו המקובלים: ראה לקו"ת פקודי ז, ב. אוה"ת ענינים ע' קסא.

עד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. ראה לעיל סג, ב. לקו"ת בהר מג, ב. אוה"ת ענינים ע' קעה.

בבחי' לבדו: ראה לקו"ת בהר מא, ג.

ארוממך אלקי המלך: תהלים קמה, א.

ימי שנותינו בהם שבעים שנה: תהלים צ, י.

בחי' מקיף . . בחי' או"פ: ראה דרמ"צ מצות בנין מקדש אות א.

רמ"ח מ"ע נק' רמ"ח איברין דמלכא: ראה ת"ז תי' ל. ליקוט פירושים — חיטריק לתניא פ"ד.

נק' מצות המלך: ראה לקו"ת פ' במדבר ביאור לד"ה וידבר גו' אנכי ס"ב. ופ' ואתחנן ד"ה למען תירא.

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.

ומרדכי יצא מלפני המלך: אסתר ח, טו.

ומקיף עליהם מלמעלה: בבוך באב' 13 נוסף הגה"ה: (היינו בחי' סוכ"ע והארה הנמשכת בפנימיות להיות ממכ"ע הוא רק הארה דהארה כו' וזהו כי נשגב שמו לבדו כו').

ויעש דוד שם: שמואל-ב ח, יג.

חצבה עמודי' שבעה: משלי ט, א.

תר"ך עמודי אור: פרדס שער ח' פ"ג.

מארז"ל שבשבת נתוסף . . נשמה יתירה: ביצה טז, א. תענית כז, ב. ראה בארוכה בלקו"ש חל"א ע' 191 ואילך בענין נשמה יתירה ע"פ נגלה וע"פ הזהר. בלקו"ת בהר מד, ג. שה"ש ט, א. באוה"ת בלק כרך ג ע' א'מב. סה"מ תרל"ג ע' רפ וע' שב מציין לכאן. וראה לקו"ת מטות פד, ג.

מהו ענין הנשמה יתירה: עי' בסידור ע"פ נשמת כל חי תברך את שמך, וכאן פי' ענין הנשמה יתירה ע"ד אית רצון הנמשך מהשכל ואית רצון שלמעלה מהשכל, עי' בתו"א פ' שמות בד"ה כי טובים דודיך, ובד"ה במדבר סיני דרוש הראשון (כ"ק אדמו"ר הצ"צ בבוך באב' 57 קלג, א). ושם בדף שנח כ' ”ואף שהנשמה מבינה ואיך הוא למעלה מהשכל, צ"ל ע"ד שבינה לגבי ז"א כמו כתר, ולכן נק' הוא". ראה זח"ג רמב, ב. קטע מובא בסה"מ תרכ"ז ע' עד.

תמליכהו בשמים וארץ: ברכות יג, ב.

כשם שאין בלבך אלא אחד: פסחים נו, א. ראה לעיל פד, ד.

ועיין בזהר פ' תרומה דקל"ד ע"ב: אינון אמרו כמה דלית בליבך אלא אחד דאנת ברזא דעלמא עילאה ואיהו אחד אוף אנן דאנן ברזא דעלמא תתאה איהו אחד וע"ד אדכרו תרי לבבות רזא דעלמא עילאה דאיהו ליבא דיעקב ורזא דעלמא תתאה דאיהו ליבא דבנוי" — נעתק באוה"ת במדבר כרך א ע' מב.

ואהבת בכל לבבך בשני יצריך: דברים ו, ה. ברכות נד, א.

ואהבה זו נולדים ונמשכים מהשכל: עי' לקו"ת ויקרא לו, ב.

בשבת ניתוסף בכל א' נשמה יתירה: ראה אוה"ת פ' בשלח ע' תרנה.

והיינו בחי' אהבה ורצון לה' שלמעלה מן השכל: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' רצ. אוה"ת דרושים לשבועות ע' קא.

אית רצון ואית רצון: בלקו"ת בהעלותך כט, ד מציין לכאן. ראה דרמ"צ מצות לא תבערו אש אות א. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תרצב שמביא קטע מכאן. בכמה מקומות מובא זה בשם הזהר. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ט ע' 113 שמציין לזח"ג קכט, א. ע"ש. ראה ד"ה החודש הזה לכם תש"ל.

שער החצר הפנימית הפונה קדים: יחזקאל מו, א.

בעשרה מאמרות נברא העולם: אבות פ"ה מ"א.

ובראשית . . נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.

קדים . . שלמעלה מבחי' ראשית: בבוך באב' 13 נוסף: ”(ואע"ג דקדים דכאן פירושו לפי פשוטו מזרח מ"מ לפי האמת יש לפרשו ג"כ למ' בחי' קדם דהיינו קדמונו של עולם וע"ד דפי' בזהר פ' נח דף ע"ד ב' לשון מקדם וע"ש דף ע"ה ב' קדים דכאן מפרשו ג"כ לשון קודם וכ"ה בפרדס שט"ז פ"ה וכנודע ג"כ הפי' בענין רוח קדים דקריעת ים סוף)".

עריבים עלי: שהש"ר א' ע"פ כי טובים דודיך. ראה ע"ז לה, א.