Sources and References on Torah Ohr, Vayechi
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עיר פרא אדם יולד: איוב יא, יב.
אימתי נקרא גדול כשהוא בעיר אלקינו: זח"ג ה, א. ועייג"כ זח"ב רלה, א. זהר חדש תשא מד, א. חקת נא, ד. וראה לעיל י, ב ובמ"מ לשם.
כסו הרים צלה: תהלים פ, יא.
ה' צלך: שם קכא, ה.
והשור"ק — יש בו ג"כ ג' נקודות: ראה אוה"ת יתרו ע' שכט.
אלא שהוא בבחינת הודאה: ראה אוה"ת נ"ך ע' שכט.
כלומר שיודע שהוא רחוק: בלקו"ת מסעי צ, ד מציין לכאן.
בנים אתם: דברים יד, א.
ברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב. ראה לקמן עח, ב.
חכלילי עינים: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה כרך א ע' קסז. והנחה אחרת בתו"א לעמבערג ג, ג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תלג. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. [המאמר באוה"ת ויחי שסה, ב הוא לשון התו"א עם הגהות]. קיצורים באוה"ת כרך ו תתשמא, ב. וראה כרך ז תתתעה, ב. פלח הרמון בראשית קכז, ד. בלקו"ת שה"ש לו, א ד"ה הסבי עיניך מציין כמה פעמים לד"ה זה. בסה"מ תרס"ט ע' קיז מציין לד"ה זה.
חכלילי עינים מיין: בראשית מט, יב.
הנה גבי כתיב יין המשמח: בבוך 414: הנה כתיב יין המשמח.
תירושי המשמח אלקים: ס' שופטים ט, יג. בבוך 633 מתחיל: הנה כתיב יין המשמח אלקים.
נכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א. סנהדרין לח, א. זח"ג לט, א. בלקו"ת ויקרא ג, ד מציין לכאן.
שו"ה אמרו — כי בתורה: וכ"ה באוה"ת ויחי שסה, ב. אבל בבוך 414: כי הנה בתורה.
לכו שברו ואכלו: ישעי' נה, א. ראה ביאור הפסוק בלקו"ת שמע"צ פד, ג שקאי על תורה.
יש ב' אהבות: ראה תניא פ' מד. תורת שלום שיחת שמח"ת תרס"ח ע' 87. מכ' כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע נדפס בסוף קונטרס העבודה.
שו"ה האהבה — איך שהוא ית': בבוך 414 ליתא תי' אלו.
שו"ה מחדש — בכל יום: בבוך 633: ליתא.
מלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.
שו"ה כי — עליונים ותחתונים: בבוך 633 ליתא.
ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.
ברוך ה' אלקי ישראל: קו, מח.
שו"ה ולהרחיב — בשבחו: בבוך 633: בפסוקי שבחו.
בקרב איש ולב עמוק: ע"פ תהלים סד, ז.
שמע לשון הבנה: נסמן לעיל א, א. לח, ב.
אחד ז' רקיעים: שו"ע או"ח סס"א ס"ו.
ואהבת הוא מלשון רצון: מלשון אבה. ראה ספר החקירה לכ"ק הצ"צ (הוצאת תשס"ג) צא, א ודף קמז, ב בערך אבה. לקו"ת בהעלותך כט, ד. ראה כג, א. שה"ש ז, א. לג, ד.
בכל לבבך בשני יצריך: דברים ו, ה. ברכות נד, א.
מי לי בשמים: תהלים עג, כה. באוה"ת ויחי כרך ו תתשמא, ב נוסף קיצור: (נת' ענין אה"ע שהיא האהבה הנלקח' מהעולמו' כשיתבונן איך שחיות כל העולמו' רק מבחי' מל' והוא ית' קדוש ומובדל וכו' שעי"ז יעקור רצונו מהבלי העולם ועמך לא חפצתי). ע"כ.
ואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
בתניא ס"פ מ"ג . . י"ט: ראה לקו"ת במדבר ט, ד. בתו"א דפוס א' נדפס ההגהה באותיות רגילות. בבוך 414. 633 ליתא ההגהה.
והנה ההפרש: באוה"ת פנחס ע' א'קנז מביא קטע מכאן, ומהביאור דלקמן. בלקו"ת במדבר ט, ד. בלק סח, ב מציין לכאן. וראה בהנסמן לעיל מז, א.
ממקור חוצבה: באוה"ת שם נוסף ”כי חלק ה' ממש עמו ואני ה' לא שניתי כתיב כו'" לכן.
אין בזה לעומת זה: הכוונה לאהבה דבחי' יחידה, הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ לקו"ת תצא לז, ג. וראה בספר הערכים-חב"ד כרך א' ערך אהבה מסותרת במילואים הערה 380 מהביאור באוה"ת דברים ע' לג.
כיצד תהי' אה"ר זו: ראה לקו"ת שה"ש ד"ה צאינה וראינה (השני).
שאה"ר אין לה הפסק: בסה"מ תרמ"א ע' קלג: בתו"א ד"ה חכלילי כ' שאה"ר אין לה הפסק, ובד"ה ועשית ציץ [=פג, ג] שאה"ר יש לה הפסק אחר התפילה, אך אהבה רבה זו שהיא אהבה בתענוגים שאפ"ל שהכהן יכול להמשיך זה מחמת שזהו כנהא ברעו"ד כמ"ש רבינו ז"ל, אך ע"י הציץ שעשה משה י"ל שודאי נמשך כי משה גם מדחה בחי' הלעו"ז דעמלק, וע"י שהי' נושא תמיד הציץ בודאי לא היה הפסק, ע"כ.
כמארז"ל ערבים עלי ד"ס: נסמן לקמן נב, ד.
שו"ה יין — על האהבה: בבוך 414: על אור האהבה.
וירא אלקים את האור כי טוב: בראשית א, ד.
כי טוב לגנוז בתורה: בלקו"ת במדבר יח, ד: גנזו לצדיקים והיכן גנזו היינו בתורה וע' בזהר פ' תרומה דקמ"ט א'. וראה חגיגה יב, א (לצדיקים לעתיד לבא). דגל מחנה אפרים פ' בראשית בשם הבעש"ט. וראה סה"מ תרפ"ד ע' רנ בהערה.
פותח את ידיך: תהלים קמה, טז. בלקו"ת מסעי צה, א מציין לכאן. וראה לקמן בסוף הביאור מח, ד.
שו"ה פותח — להיות גילוי: בבוך 414: להיות המשכת גילוי.
ששואלים את האדם קבעת עתים לתורה: שבת ל, א. בבוך וישב — ויחי גוכתי"ק הצ"צ ובבוך 414 נוסף: שאפי' מי שא"א לו לעסוק בתורה תמיד מ"מ יקבע עתים לתורה.
לידי ודברת בם: באוה"ת ויחי שם נוסף קיצור: (נת' ענין אה"ר שהיא אהבה המסותרת ומושרשת בנפשו מצד מקור חוצבה כי חלק ה' עמו ולזאת תכסוף למקורה שהוא א"ס ב"ה עצמו שאינו בגדר עלמין כלל, ונמצא אהבה זו נלקח' מצד עצמות אא"ס ולא מצד ביטול העלמין ולכן נק' אה"ר שאינה מתיישבת בלב ואין לה לעומת זה ויציאתה לא הגלוי הוא ע"י עסק התורה שהיא רצון העליון ועי"ז מתגלה אה"ר זו שהיא בחי' רצה"ע שבנפשו). ע"כ.
וע' באגה"ק ד"ה איתא רפ"ד דמגלה: סי' כט. וכן בכמה מקומות מציין הצ"צ כן לד"ה זה, ולא מסמן לד"ה אחעט"ב.
עיני תמיד אל ה': תהלים כה, טו.
הנה עין ה' אל יראיו: תהלים לג, יח. בבוך 414. 633 נוסף אחר תי' יראיו: ובאתעדל"ת והנה עיני תמיד אל ה' אתעדל"ע עין ה' אל יריאיו: והוא בחי'.
לאסתכלא ביקרא דמלכא: ראה זח"ב מז, ב.
וצ"ע בתניא פמ"ג: ראה אוה"ת ויחי כרך ב שסח, ב. שלכאורה המבואר בתו"א כאן דאהבה בתענוגים היא למעלה מאה"ר, סותר למ"ש בתניא פ' מג שאה"ר היא אהבה בתענוגים ע"ש. וראה יהל אור ע' תיח.
עיניך יונים: שה"ש א, טו.
וכמ"ש בזהר: זח"ג פד, א. ראה תו"ח מקץ ריג, א שמפרש: ”שזהו נגד רצון ה' האמיתי שחפץ להיות לו דירה בתחתונים בתו"מ ולא בהעלאה והתכללות הנפש למעלה בשלהובא כו' שע"ז אמר הסבי עיניך כו')". ראה סה"מ תרמ"ט ע' רנח.
במ"א ע"פ עיניך יונים: ראה לקו"ת שה"ש יד, ב.
וע"פ הראיני את מראיך: אולי הכוונה להנדפס במאמרי אדה"ז כתובים כרך ב ע' קכ.
פירוש אדמומית העינים: באוה"ת כאן שסט, א מביא בשם המגיד נ"ע כי יש ב' מיני אדמומית א' הוא גבורה והב' הוא מיין שהוא שמחה. מובא באוה"ת נ"ך ע' שי.
אז תתענג כו' וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יד. יג. וראה לעיל טו, ג.
מי שטרח בע"ש: ע"ז ג, א. וראה בספר הערכים-חב"ד כרך א ערך אהבה מסותרת הערה 349.
כל חיך הטועם אומר לי לי: כתובות קיא, ב. ראה לקמן מח, ב. תו"ח רמג, א. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תצט. תקיב. בלקו"ת במדבר יא, ג מציין לכאן.
שיתגלה בחי' חיך . . בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות: נעתק באוה"ת פ' ויחי שעה, א. ומשם נראה שכאן הלשון מתוקן או הוספה ע"י הצ"צ. אבל נמצא בבוך 633 כמו שנדפס כאן.
המוסגר: (פי' חיך . . בתענוגים): ליתא בבוך 414. 633. בבוך 414 אחר תי' המעלות נוסף: עד אין קץ. באוה"ת ויחי שם בסוף העמוד: אחותי רעייתי, לק"א פמ"ג. (נת' פי' חכלילי עינים הוא תוקף האהבה בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא בבחי' תענוג עצום, והכל בא ע'י יינה של תורה כנ"ל שנכנס יין יצא סוד, ואהבה זו שבתענוגים גדולה מאה"ר ואה"ע הנ"ל וזהו חך הטועם מתיקות ותענוג הנ"ל אומר לי לי שנכללי' בו ב' אהבות דלעיל אה"ע ואה"ר וזהו בשבת אז תתענג על ה').
שו"ה שינים — מעשיו ודבוריו ומחשבותיו: בבוך 633: מעשיו ומחשבותיו.
כל חד לפום מאי דמשער בלבי': תניא בהקדמה לקו"ת במדבר א, א — שמציין לזח"א קג, ב. וראה גם זח"א קכט, ב.
ולהיות מייגע עצמו: באוה"ת ויחי שם נוסף: וע"ל בביאור ע"פ אסרי לגפן דענין ל"ב שיניים הם ל"ב נתיבות שנמשכים מהחכמה לברר מעשיו כו' וע' במ"א בענין מרגלים ששלח יהושע וששלח משה שהוא בעבודה קרוב לענין זה כי מרגלי' דיהושע לרגל יריחו הוא בחי' מארי דחושבנא במודו"מ שמהם נעשו לבושי' לנפש הנק' יריחו, ודמשה היינו לברר המדות עצמן, וה"ע בחי' שיניים שמבררי' וטוחני' המודו"מ והמדות כו'). ע"כ.
שצריך לדקדק ולפשפש כו': בבוך 633 נוסף: ”וכ"ז הוא בחי' שינים, אך כ"ז הוא עדיין בחי' קטנות השכל מאחר שצריך לדקדק ולהיות מייגע עצמו כו'". ואולי זה השמטת הדפוס במילים הדומות.
(שהאברים . . הרי רמ"ח): מוסגר זה ליתא בבוך 633.
רוחצות בחלב: בלקו"ת ואתחנן ד, ג מציין לכאן.
עד רום המעלות: באוה"ת ויחי שם: (נת' ענין שיניים שטוחנות ומבררות המודו"מ שלו לשקול דרכיו ולפלס מעגלותיו וכן בבירורי המדות אהוי"ר שתהי' האהבה אמיתי' כו' לייגע א"ע כו'. והחלב של תורה מגדיל המדות שיהיו בגדלות המוחין ומזה יומשך ליבון השיניים שיהי' בהם בהירות בבירורי המדות בעילוי אחר עילוי שלא ביגיעה כו'). קיצור. יש בחי' אה"ע ואה"ר, אה"ע היא האהבה הנלקח' מהתבוננות בביטול העולמות לגבי הבורא ית' שחיותן וקיומן רק מבחי' שם כבוד מלכותו וכו' ויומשך מזה שיעקור רצונו מהבלי עולם ולא יהי' לו רצון בלתי לה' לבדו. ואה"ר היא המוסתרת ומושרשת בנפשו מצד כי היא חלק אלוה ממעל והיא נלקחת מצד עצמות אור א"ס ב"ה שאין העלמין ערוך אליו כלל ואין שייך אפי' כטפה מהים כו' ולפיכך אין לאהבה זו בחי' לעומת זה כלל כי לא נמצא דוגמתה בעניני עוה"ז. והנה יציאתה אל הגילוי הוא ע"י שנכנס יינה של תורה בנפש שעי"ז יצא סוד שהיא אה"ר לגילוי לפי שהתורה היא בחי' גילוי רצה"ע וכתי' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון וגילוי רצה"ע שבנפש הוא האה"ר הנ"ל. וזהו חכלילי עיניים הוא תוקף האהבה בתענוגים בחי' עיני תמיד אל ה' לאסתכלא ביקרא דמלכא והיא למעלה גם מאה"ר הנ"ל ובחי' זו מתגלה בשבת וקראת לשבת עונג וזהו ענין גילוי חך הטועם את היין הנ"ל שאור לי לי שנכללי' בזה אה"ר ואה"ע. ולבן שיניים היינו הטוחנות ומפררות המודו"מ שלו לשקול דרכיו כו' וכן בירורי המדות כו' הוא מחלב שמגדיל האיברים וכך חלב התורה מגדיל אהוי"ר ומזה יומשך ליבון השיניים שיהי' הבירור בהמדות בעילוי אחר עילוי שיהי' בהם לבנוני' ובהירות. ע"כ.
ביאור על הנ"ל: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קסז. בלקו"ת חקת סו, ב מציין לביאור זה בענין ב' אהבות אהבת עולם ואהבה רבה הבאה מלמעלה.
ולכו שברו בלוא כסף: ישעי' נה, א.
וכמ"ש בזוהר: ראה זח"א יח, ב. ריז סע"א.