שייך לפסוק ארדה נא: בהגהות לפתח אלי' תרנ"ח בסופו כ': השייכות כללות הדרוש לענין ארדה נא הוא משנ"ת שהע"ס נק' תיקונין שהם בחי' לבושין שמתקנים את האור להיות המשכת האור לפעול . . ובדוגמא כזאת הוא למעלה דמצד עצמות אוא"ס אינו בגדר עולמות כלל וכלל כ"א כשנתלבש האור בע"ס דאצי' ומתאחד עמהם אז נמשך האור לפעול בבי"ע . . אז שייך לומר ארדה נא ע"ש. הנחת כ"ק אדה"א משנת תקס"ו נדפס בסה"מ אדה"ז פרשיות ע' צז. הנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ח"א. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. הגהות באוה"ת בראשית כרך ד תשלח, א. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרלט. חלק מהמאמר בסה"מ תרל"ח ע' עו. המאמר עם הגהות וביאורים הרבה מיוסדים על מאמרי אדמו"ר הצ"צ — בד"ה פתח אליהו תרנ"ח. וראה גם ד"ה כל הנהנה תרנ"ב. תפילין דמארי עלמא תרנ"ג. ד"ה וירד העיט תרנ"ח ע' יח. המשך תער"ב ח"ב פרק תלח. פלח הרמון פ' וירא מו, א. ד"ה זה נזכר בספרי דא"ח כמה וכמה פעמים. לאחרונה נדפס בהוצאה שני' ספר ”פני משה" — מחסידי הצ"צ — על תפילת פתח אלי', ושם מלוקט הרבה מאמרי רבותינו הנדפסים ומכת"י.

פתח אליהו: ת"ז בהקדמה יז, א.

ענין מהות הנפש: ראה לקו"ת ויקרא ד, ב.

בלי התחלקות שכל ומדות: ”כמ"ש בתניא פנ"א" פתח אלי' תרנ"ח ע' א.

אבל אינן מהות ועצמיות הנפש: ראה בלקו"ת פ' ויקרא בהביאור דלא תשבית פ"א. בלקו"ת שה"ש ד, ב מציין לכאן.

ומ"ש בתניא: בבוך 13: בלקו"א. וכ"ה בסה"מ תקס"ו ובמאמרי אדה"ז פרשיות שם.

ומ"ש בתניא שהנפש עצמה: פרק ג' וי"ב. ראה במאמרי אדה"ז פרשיות ע' קלא. ביאור לתניא — ראה בד"ה להבין מה שנאמר בתניא מהות הנפש, במאמרי אדה"ז ענינים ע' רלז. ובאוה"ת בראשית כרך א קח, ב (עם הגהות). ובדרך מצותיך קנה, ב. ושם בהקיצור קנו, א. אוה"ת ענינים ע' קיג. קמג. ובד"ה להבין ענין אור א"ס ב"ה בתורת שמואל תרכ"ז [הוצאת תש"ס] ע' תנז. ובד"ה ואלה המשפטים עת"ר. ובד"ה חיי שרה תרמ"ג ע' טז. ד"ה תפילין הנסמן לעיל בתחילת המאמר.

שהן לבושין נפרדין: ע' מזה לקמן בפ' יתרו בד"ה זכור ע, ד. ובלקו"ת סוף שה"ש בביאור כי כאשר השמים החדשים. ובסה"מ תקס"ו ע' כט-ל.

שהן בחי' לבושין: ראה ד"ה תפילין דמארי עלמא תרנ"ג.

ולא ילבש גבר: דברים כב, ה.

וענין — תקון: בבוך 13: בחי' תיקון. ראה בפרשיות ע' צח.

מתאחד עם תכשיט זה כאלו הוא מגופו ממש: בספר הערכים-חב"ד ח"ד ע' תקכא, שבזה מדגיש שהשם תיקונין שבהם נק' הכלים מורה לא על לבושים נפרדים, כ"א — כמו לבוש התכשיט שהוא מתאחד עם האדם ועד ”שנתפעל ממנו".

מצד הגוף המקבל בקטן כך ובזקן כך: ראה בסה"מ תקס"ו ע' כט ”שכאשר הוא רך בשנים אזי השכל שלו בקטנות וכן המדות וכשהוא זקן מאד אזי דעתו מתיישבת עליו בבחי' מוחין דגדלות". וראה בפרשיות ע' צז.

שו"ה הנפש — וכחותיה המתפשטות בגוף ואינן עצמיות הנפש ומהותה: בד"ה ויהי חיי שרה תרמ"ג ע' טז מבאר ענין זה ומוסיף ”(וי"ל שעצם הנפש שורה בהם וכמו למעלה חכמה בו שורה אוא"ס, וצ"ע, ע' תו"א בד"ה פתח אליהו)".

שהנפש — ומ"מ אינן לבושין נפרדים ממש: בסה"מ תקס"ו ע' ל ”אך משונים הם הכוחות האלו מג' לבושי' דמדו"מ מפני שהם נק' לבושים מחוברים ומיוחדים עם מהותה ועצמותה הגם שהם ג"כ כוחותי' ולא עצם עצמותה, אעפ"כ נתחברו ונתייחדו עמה בתכלית היחוד (ולכך נק' בלק"א על שם העצם שלה בשם מהותה ועצמותה מצד החבור והיחוד שלהן עמה) משא"כ ג' לבושי' דמדו"מ שהם לבושים הנפרדים ממש", ע"ש בארוכה.

אבל בי"ע הן בחי' לבושין ממש: בד"ה פתח אליהו תרנ"ח תחילת סעי' ב' יש הג"ה לכאן ”נ"ל דהכוונה הוא בההפרש בין כלים דאצי' לכלים דע"ס דבי"ע" ע"ש בארוכה.

אין לך כל עשב: נסמן לעיל ח, ד. ראה סה"מ תקס"ד ע' קכ ואילך. אוה"ת סידור ע' קנה. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשעה. בלקו"ת קרח נה, ד. מסעי צג, ג. באוה"ת ענינים ע' קנז מציין לכאן.

וגבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

שו"ה ומתיקות — אלא הענין הוא: ראה לקו"ת שה"ש טז, א.