וגם המלאכים המקבלים מהם: ראה ד"ה והר סיני תרנ"ג ע' רא.

מארי דעיינין: ע' אוה"ת וירא כרך ד תשלו, א. פ' עקב ע' תקצז.

דע מה למעלה ממך: אבות ב, א.

והוא ע"ד גלוי וידוע: בלקו"ת שה"ש כא, ב מציין לכאן. ראה ד"ה צהר תעשה תרע"ג.

שו"ה משוטטות — בבחי' גלוי וידוע: באוה"ת סידור ע' נ מציין לכאן. ענין הידיעה נתבאר בארוכה בספר הערכים-חב"ד ח"ד בערך אורות דספירות ”פשיטותם" ע' פד ואילך, ובמילואים שם ע' תקכו, שהכוונה כאן בתו"א דזה מה שהוא יודע הוא לא מצד שהוא רואה כבר את המעשים, כי אם שהידיעה היא מחמת עצמו, ע"ש. ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' סה ואילך.

הגה"ה: בלקו"ת שה"ש ל, ב מציין לכאן.

ועיין בפרדס שער: במאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' קז ”וכמבואר בפרדס בכמה דוכתי שא"א לתרץ קושיות הפילוסופי' וכל המבוכים שנבוכו בענין ההשתלשלו' מאחה"פ אם לא ע"י חכמת הקבלה וע"כ נק' בחי' ע"ס דאצי' בזוהר בשם רזא דמהימנותא קדישא כידוע".

היוצר עין הלא יביט: תהלים צד, ט.

אך הענין כמ"ש: קטע מכאן נעתק בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' לה בשינוי סדר עם הוספות וביאורים.

כי אל דעות ה': שמואל-א ב, ג. ראה אוה"ת בראשית כרך ד תשלז, א. סה"מ תרכ"ז ע' קמה ואילך. סה"מ תרכ"ט כט ואילך.

שיש ב' בחי' בדעת: זח"ג רצא, א.

שיש ב' בחי' בדעת . . מקיף וסוכ"ע: ראה לקו"ת ראה כד, א. שמע"צ צא, ד. ובכ"מ.

לא הביט און ביעקב: במדבר כג, כא. ראה ד"ה והר סיני תרנ"ג ע' רא ”דאין פירושו שלא ראה את האון כלל דהכל גלוי וידוע לפניו, אלא שאינו מתפעל מזה וכמו שפרש"י שם שאינו מדקדק עמהם להתבונן בהאון ועמל שלהם".

וירא און ולא התבונן: איוב יא, יא. סה"מ תרנ"ג שם ”והטעם מה שוירא און ולא התבונן הוא מפני שהפגם ממעשה התחתונים אינו מגיע לשם, והיינו בבחי' עצמיות אוא"ס שהוא למעלה מעלה מבחי' עולם, ולכן מה שנעשה בעולם אינו נוגע שם כלל" ע"ש. ראה המשך תער"ב כרך ג' ע' א'שסט.

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

טהור עינים מראות ברע: חבקוק א, יג.

שממית בידים תתפש: משלי ל, כח.

ומשם מקור הסליחה: סה"מ תרנ"ג שם ”ואדרבה משם נמשך הסליחה כו' והיא הנותנת מפני שאין הפגם נוגע שם לכן נמשך משם להיות סליחות עוונות למלאות הפגמים כו'".

היינו בכלים דע"ס דאבי"ע: ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'שסט. שמציין לכאן ”מבו' [= הכוונה לכאן] דבהכלים דאצי' מגיע הפגם והוא בבחי' יודע היינו בבחי' התלבשות כו'". וראה שם ע' א'רכח.

מכרחת את הבחירה כלל: ”שהרי משביעין אותו תהא צדיק" — סה"מ תרכ"ט ע' כט.

דוקא . . שע"י הכלים והעינים: שע"י הכלים והמדות שלשם מגיע הפגם ומשם נמשך השכר והעונש שזהו ע"י ירידתו והשפלתו בבחי' ד"ת בחי' ממכ"ע היינו בכלים דע"ס דאבי"ע — סה"מ תרכ"ט ע' ל.

וירא אלקים את בנ"י: שמות ב, כה.

עין ה' אל יראיו: תהלים לג, יח.

עין בעין נראה: במדבר יד, יד.

כדפי' באד"ר דף ק"ל ע"א: ראה המשך תער"ב ח"ב ע' א'לא.

בן פורת עלי עין: בראשית מט, כב.

ויכלכל יוסף: בראשית מז, יב.

טוב עין הוא יבורך: משלי כב, ט.

בזהר . . דמשפטים דק"ז: באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקטו מעתיק לשון הזוהר עם ביאור. ובסה"מ תרכ"ט ע' ל.

וכ"ה בזהר ויחי דרמ"א סע"א: באוה"ת נ"ך שם ע' תקיד מעתיק הלשון.

כי יש מלאכים שהם מז"א ויש מלאכים שהם ממלכות: ראה בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'תע, ואולי הכוונה לכאן, שכ' ”לפמ"ש בתו"א בד"ה ארדה נא הב' נר' שהם מלאכים דאצי' וכמ"ש באגה"ק שם [סי' כ] דמחיצוניות הכלים די"ס דאצי' שהן אלקות נבראו ההיכלות כו' וגם גופות המלאכים דאצי' שהן בחי' יש כו', די"ל דעיניו משוטטים ועיניו משוטטות שהן בחי' דכורין ונוקבין מבחי' ז"א ומל' כמ"ש בד"ה ארדה נא הנ"ל הן המלאכים המתהווים מבחי' חיצוניות הכלים דזו"נ דאצי' כו'" ע"ש. וראה שם ע' א'תח מה שלפעמים נאמר משוטטים ולפעמים משוטטות ע"ש.

עמ"ש — וז"ל נ"ב: בסה"מ תרכ"ט שם: וז"ל המק"מ נ"ב.

בנות צעדה . . עלי שור: בראשית מט, כב.

הכצעקתה הבאה אלי: בראשית יח, כא.

ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת: מסעי לה, כד-כה. סנהדרין פ"א משנה א.

פסילנא לי' לצורבא מרבנן: שבת קיט, א.

וכל יצר מחשבות לבו רק רע: בראשית ו, ה.

ויאמר ה' אמחה את האדם: בראשית ו, ז.

נמשך ללמד חובה: ראה לקו"ת אמור לט, א. שה"ש מז, ד. באוה"ת ענינים ע' קצז מציין לכאן.

ויאמר ה' אל לבו: בראשית ח, כא.

וירח ה' את ריח הניחוח: נח ח, כא.

ע"פ לעשות הישר בעיני ה': לקו"ת ראה כג, ד ואילך.

וז"ש במדרש ארדה נא ממדה"ר למדה"ד: ראה רמב"ן וירא יח, כ. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קצו.

ובזהר דק"ה ע"ב: בתורת חיים ר"פ וירא (צז, א): בזוהר [ח"א קה, ב] א' ע"ד המדרש הנ"ל וז"ל וכי לא הוה ידע קודב"ה דא' ארדה נא . . אלא ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא כו'.

דאיתא בת"ז: בהקדמה (פתח אליהו).