וישב יעקב: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי במאמרי אדה"ז פרשיות ע' קפג. באחד מכת"י רשום שהוא משנת תקס"ג. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר עם הגהות וכו' באוה"ת בראשית כרך ב רנא, ב. כרך ה תתפח, א. הערה תתצח, א. תתצט, ב. כרך ז תתתלז, א. תתלז, ב. חלק מהמאמר מובא גם בד"ה וישב יעקב תרל"ט ע' נד. בד"ה מי כה' אלקינו תרל"ט ע' סד. לכללות מאמר זה ראה פלח הרמון בראשית צו, ג. ד"ה זה תשכ"ז. תשמ"א. תשמ"ו.

וישב יעקב: בראשית לז, א.

גם כפל לשון: ראה בכלי יקר. ובשיחת ש"פ וישב תשכ"ב. בבוך 633: כפל מלת בארץ תרי זימני: הנה כתיב.

אתהלך לפני ה': תהלים קטז, ט.

שיש שני ארצות: באוה"ת חיי שרה קיח, א. סה"מ תרל"ב ע' שצ וע' שצח. ד"ה אך בגורל תרמ"ז ע' יד מציינים לכאן.

(וכמו חיים לשון רבים: דהיינו רבוי מיני חיות — מאמרי אדה"ז פרשיות ע' קפד. ועיין שם. מוסגר זה נמצא גם בכת"י מאמרי אדה"ז. [בבוך 633 ליתא כל המוסגר]. באוה"ת רנא, ב מציין שהגה"ה זו היא ממהרי"ל אחי כ"ק אדה"ז.

בכל התורה ארץ כנען: א"י שממערב לירדן, בראשית יז, ח. במדבר לד, ב. שם לה, י. ארץ ישראל שמעבר לירדן מזרחה נקראת לרוב בשם ארץ הגלעד — במדבר לב, כו. כט. יהושע כב, ט ועוד. בבוך 633: בלשון ארץ כנען.

חם הוא אבי כנען: בראשית ט, יח.

ומה הוא היחוס שבח א"י בזה: בפלח הרמון צז, א מביא שענין כנען הוא מדריגה פחותה, כמארז"ל (ב"ר פל"ו) ע"פ וחם הוא אבי כנען אבי פחתא כלי פחות וגרוע ומקולקל, וא"כ למה תקרא א"י על שמו. ע"ש.

(גם להבין . . מרמה): מוסגר זה נמצא גם בכת"י מאמרי אדה"ז. בבוך 633 ליתא המוסגר.

כנען בידו מאזני מרמה: הושע יב, ח.

גם מה שכתוב ולא יהיה כנעני עוד: ”דאם כפשוטו דכנעני קאי על ארור כנען א"ש, אבל מאחר שנק' ארץ ישראל ארץ כנען א"כ מוכרח שזהו כנען דקדושה, א"כ מהו המעלה והשבח ולא יהי' עוד כנעני וגו'" — אוה"ת בראשית כרך ב רנב, א.

ולא יהי' כנעני עוד בבית ה' צבאות: זכרי' יד, כא.

כך יש כל בחי' אלו בקדושה: באוה"ת בראשית כרך ב רנב, א מציין למקומות שמבואר ענין לבן דקדושה, עשו דקדושה.

שלשה בני נח . . ג' בחי גווני קשת: לקוטי תורה להאריז"ל פ' נח. דנח בעצמו הוא היסוד וג' גווני הקשת הוא ג' בניו כלולים בו כו'. נתבאר באוה"ת וישב כרך ה תתפח, ב.

כנען פירושו סוחר: בבא בתרא עה, א. תנחומא מסעי ט. ת"ב שם ז. במדב"ר פכ"ג יו"ד. ע' בלקו"ת פ' עקב בד"ה להבין שורש טעם וקישור, ובאוה"ת פ' בשלח ע' תרנ. ובפ' ואתחנן ע' קכט. ובפ' עקב ע' תקלג. סה"מ אידיש ע' 91 עה"פ ותמת שרה.

כנעני' נכבדי ארץ: ישעי' כג, ח. ראה ויקרא רבה פי"ז.

מפזר ונוסף עוד: משלי יא, כד. וראה שער המצות להאריז"ל (פ' ראה מצות הצדקה), וראה ספר הלקוטים פ' תצוה. (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בד"ה וישב יעקב תשכ"ז). ושם מוסיף: ”דתכלית ענין המסחר הוא הריוח, וכמארז"ל [ב"מ מ, ב] זבון וזבין תגרא איקרי בתמי'". בפלח הרמון צז, ג מביא ראי' כלום זורע אדם קב כו'. הג"ה בגיליון תו"א ”ע' פסחים נ, א (ממורי נ"ע)".

בא אחיך במרמה: בראשית כז, לה.

עת אשר שלט האדם: קהלת ח, ט.

לא גלו ישראל: נסמן לעיל ו, א.

בלע המות: ישעי' כה, ח.

ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ: זכרי' יג, ב.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

נכסף נכספת: בראשית לא, ל.

דהיינו בחי' אהבה: ראה לקמן פו, ד. מד, ג. באוה"ת וישב רנג, ב מציין: וכמ"ש נכספה וגם כלתה נפשי.

וזהב מצפון יאתה: איוב לז, כב.

שהוא בחי' שמאל שהוא בחי' יראה: באוה"ת וישב שם: וכמ"ש בזח"ב פ' תרומה דקל"ה א' וזהב דא ר"ה יומא דדינא ור"ה הוא בחי' יראה.

טוב לי תורת פיך: תהלים קיט, עב. בלקו"ת בלק סז, ד ומוסיף כ"ק הצ"צ ”וממ"ש כאן [בלקו"ת] יובן יותר מש"ש [בתו"א]. אוה"ת חקת ע' תתכט. מכאן ואילך ראה סה"מ עטר"ת ע' שע. סה"מ תרצ"ז ע' 190 ואילך.

אלפי לשון לימוד: באוה"ת וישב רנג, ב: כמו אאלפך חכמה.

שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה: ראה לקו"ת שה"ש ו, ג.

יפה שעה אחת: אבות ד, יז.

שאע"פ . . בבחי' רעותא דליבא: ראה אוה"ת פ' וישב רסה, ב.