שיש לה גרעון באהבה ויראה טבעית שבחיצונית הלב: נתבאר בארוכה באוה"ת בראשית כרך ב רנד, ב ד”מ"ש שיש לה גרעון . . הלב היינו מצד שנתמעט השגתה כו' ויש לה יתרון בפנימי' הלב ע"י אם ישים אליו לבו דלמחתב"כ" ע"ש בארוכה שמבאר מהו טוב לי תורת פיך.

בבחי' רעותא דלבא: בענין רעותא דלבא ראה באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רסט שמציין לכאן ולכמה מקומות בדא"ח: ”בד"ה וישב יעקב בענין רעותא דלבא שהיא תכלית הירידה בעוה"ז כי למתב"כ כ"א ברעו"ד הוא נתפס".

אני ראשון: ישעי' מד, ו. קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתו. וראה באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רע.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע: ”ובחי' מקור המהווה בחי' זו הוא אלקותו ית' על ידי צמצום ומקום פנוי, ונק' התלבשות בעשר ספירות" אוה"ת בראשית כרך ב רנה, ב.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

לית מחשבה תפיסא ביה: אפילו חכמה עילאה — אוה"ת וירא כרך ד תשמ, א.

ממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.

אל חיק אביה: ראה תניא פ"נ. לקמן סז, א. וש"נ.

בחי' רעו"ד נמשך מהתבוננות זו עצמה: ”הטעם שדווקא בעוה"ז תגיע לבחי' רעו"ד שהו"ע הרצון שלמעלה מהשכל, נתבאר בד"ה מי מנה [לקו"ת בלק סז, ד] שהוא ע"י המצות שהם רצה"ע" — אוה"ת וישב (כרך ה) תתצ, ב ע"ש.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

לצאת . . ולהשתפך אל חיק אביה: ראה תניא פ"נ. לקמן לה, ב.

והנה בזמן שהיה בהמ"ק קיים: קטע מכאן מובא בלקו"ת נשא כד, ב. ע"ש.

בזמן שהי' בהמ"ק . . רעותא דלבא: באוה"ת פ' ראה ע' תשצט מוסיף ע"ז כ"ק אדמו"ר הצ"צ: פי' רעו"ד בד"ה מי מנה עפר יעקב שהוא הרצון שלמעלה מהשכל" עכ"ל. ראה באוה"ת בראשית כרך ה תתצט, ב. יתרו ע' תתקג.

דלבא — מגילוי: באוה"ת יתרו שם: וגילוי.

בהיכל קדשי קדשים: באוה"ת יתרו שם: ”וענין היכל קה"ק מבואר בתניא פרק נ"א ונ"ב שהוא עד"מ התגלות החיות מהנשמה במוחין שבראש ששם גילוי כללות החיות וממנו נמשך לכל הרמ"ח אברים כו', ועמ"ש ע"פ שבת שבתון בפי' קדש הקדשים שהוא ענין מה שלמעלה גם מסוכ"ע כו'" ע"ש בארוכה עפ"י כהאריז"ל.

כמ"ש בתניא: פרק נב. בבוך 1118 ובבוך 633: בלק"א. בלקו"ת נשא כד, ב מעתיק הלשון מכאן ”בסש"ב". ”היינו כמ"ש בתניא בענין גילוי השכינה המשל מהתלבשות כללות חיות הנפש במוחי', וכך הוא עתה בחי' התלמוד כמארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה. והיכל ק"ק הוא כחב"ד דבריאה" — אוה"ת בראשית כרך ב ע' רנו סע"א ע"ש בארוכה איך זה שייך לארץ חפץ.

כי תהיו לי ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.

ובקשתם משם את ה' אלקיך: דברים ד, כט. ראה לקמן פ, ב. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרג. אוה"ת פ' חקת ע' תשצח מציין לכאן.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

כמה ארך אפים לפניו: אבות ה, ב.

אם לעוברי רצונו כך: סוף מכות.

כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: דברים ד, כט.

וחם הוא אבי כנען: בראשית ט, יח.

בזקף גדול: ראה לעיל יג, ב בענין זקף גדול, ”דהיינו כשהיא מתעלית למעלה". קטע מכאן מובא באוה"ת פ' ואתחנן ע' קכט ע"ש.

טעמה כי טוב סחרה: משלי לא, יח.

קרוב ה' לכל קוראיו: תהלים קמה, יח.

דגנבא אפום מחתרתא: ברכות סג, א (ע"פ גירסת עין יעקב).

שפת אמת תכון לעד: משלי יב, יט.

הקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

כמ"ש בזהר הקדוש: באוה"ת וישב כרך ה תתצד, ב מציין עיין ח"א ד"ן ע"ב ל"ב א' ויצא קנ"א סע"א וישלח קע"א ע"א . . ויגש רי, א. תורת שמואל מצה זו תר"מ סעי' כ ואילך.

הקדוש: בבוך 633 ליתא תי' זה.

הנה בחי' יעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו: באוה"ת פ' כי תצא ע' תתעו מביא קטע מכאן.

יעקב הוא י' עקב: נסמן לעיל כא, א.

ביו"ד נברא עוה"ב: מנחות כט, ב.

עקב ורגל . . ראש ורגל: הקטע עד שו"ה בחינת — ראש ורגל ליתא בבוך 633.

ויעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה: זח"ג קפו, א. ראה זח"ב קעה, ב.

ועמדו רגליו ביום ההוא: זכרי' יד, ד.

והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

ומקום רגלי אכבד: ישעי' ס, יג.

ויעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו: באוה"ת וישב (כרך ה) תתצה, א: ומש"ר בכל עולם ועולם לפי ערכו י"ל דהיינו שבחי' יעקב שייך גם למעלה מאצי' . . וגם בפי' בכל עולם לפי ערכו היינו גם בבי"ע.

דרוח אמשיך רוח: זח"ב קסב, ב.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז. ראה אוה"ת וישב כרך ה תתצו, ב.

דבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

בי מלכים ימלוכו: משלי ח, טו.

מאן מלכי רבנן: ע"פ גיטין סב, א. ראה אוה"ת ויקרא ע' רנו. סה"מ תרכ"ז ע' רעא. בלקו"ש חי"ט ע' 401 הערה 18. לקו"ש חל"ו ע' 99.

ומתניתא מלכתא: ראה לקמן מט, ב.

כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו: מובא בלקו"ש חט"ו ע' 315 ומציין שם בהערה 38 ”ולהעיר מתניא פכ"ג". וראה גם לקו"ש חי"ט ע' 401. וראה בד"ה שלום רב תשל"ח בסופו.

ומגורי . . לשון יראה: זח"א קפ, א.

והב' הוא לשון אוצר: בד"ה שלום רב תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רו) שב' פירושים אלו מיוסדים על מ"ש הה"מ באו"ת (יז, ב) שמגורי אביו היא יראת אביו שבשמים, ובהמשך הענין שם (יח, סע"א) מגורי ל' אסיפה וכניסה כמו אוגר בקיץ (ל' הכתוב — משלי י, ה).

מגורה מלאה פירות: פסחים ד, רע"ב. וש"נ.

יראת ה' היא אוצרו: ישעי' לג, ו.

בדברי רז"ל אוצר של יראת שמים: ברכות לג, ב.

ובחי' חכמה עילאה נק' אביו: ”י"ל דבלשון התו"א ד”ח"ע נק' אביו" (ולא ”נק' אב") — מרומז גם שח"ע נק' ”אביו" דיעקב. (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רז בהערה 104).

ומלך במשפט יעמיד ארץ: משלי כט, ד.

והוכן בחסד כסא: ישעי' טז, ה.

עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

מצות הצדקה . . שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ"ש בתניא: בלקו"א פרק לז. בבוך 633 (יב, ב) ובבוך 1118 נוסף בסיום המאמר: ”ובפרט בצדקה שעושים עם אה"ק ממש שהוא שער השמים ומכוונת כנגד ארץ כנען העליונה כמו שאה"כ כעיר שחוברה לה יחדיו וד"ל".

והנה אנחנו מאלמים אלומים: ב' הנחות אחרות — בסה"מ תקס"ה ע' צט. וראה במאמרי אדה"ז הקצרים ע' יח. ובמגדל עוז ע' שפט שרבינו הזקן למד ענין זה מהרה"ק אברהם בן הה"מ ז"ל. באוה"ת בראשית כרך ו תתרפב, א המאמר עם הגהות אחרות נדפס מגוכתי"ק כ"ק הצ"צ שנכתבו כנראה בחיי כ"ק אדה"א או קודם לזה. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. ראה הנחות — תרט"ז ד"ה והנה אנחנו שמבאר הענינים של המאמר. ראה ד"ה פדה בשלום תשל"ה.

והנה אנחנו מאלמים אלומים: בראשית לז, ז.

אלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא.

שהן ז' מלכין קדמאין דתהו שנפלו בשבה"כ: ראה לקמן קי, ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' רפא.

ומשם . . כידוע: באוה"ת שם ליתא.

שהוא ענין הברכה: בד"ה פדה בשלום תשל"ה (הנחה בלתי מוגהה) מוסיף ”היינו ברכה לשון המשכה".

אזי לא ימצא בהן התלבשות השכלה זאת כלל: בד"ה פדה בשלום תשל"ה מוסיף: ”היינו שאין השכלה זו בגילוי, אבל בטח שנשאר איזה רושם מזה שהיו אותיות אלו ביחד, שהרי קדושה לא זזה ממקומה".

היש מספר: איוב כה, ג.

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

הס"ר נשמות הם שכבר נתקנו ונתבררו: ראה בארוכה בביאור הצ"צ על פ' ח"ש נדפס לעיל בהוספות. לקו"ש ח"י ע' 119 הערה 29.

כי הנה ידוע ע"פ ורוח אלקים מרחפת: מאמרי אדה"ז פרשיות בראשית ע' א. וראה מאמרי אדה"א בראשית ע' נו.

רפ"ח מת: ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין פ"א. ראה גם בה"ז בלק קט, ד. סה"מ תקס"ה ע' קד. מאמרי אדה"א בראשית ע' נו. מאמרי אדה"ז — פרשיות פ' בראשית ע' ה. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' שעו. סה"מ אעת"ר ע' קפב. ועוד.

כמו שהיו עדיין באצילות: ראה לקו"ש חט"ו ע' 524.

כי הנה ידוע: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ד ע' קמה.

וזהו רפ"ח מת כו': באוה"ת גוכתי"ק הצ"צ: ”וזהו מת רפ"ח כו'". וכ"ה הלשון בלקו"ת מטות פב, ד. וכ"ה בע"ח שער רפ"ח ניצוצין פ"א. וראה בהנסמן למאמרי אדה"ז — פרשיות פ' בראשית ע' א.

שו"ה ס"ר — ממספר זה: באוה"ת שם גוכתי"ק הצ"צ נוסף: שאף במדינת פולין ימצא יותר מס"ר.

בגמרא כפר שחליים: גיטין נז, א.

מה רבו מעשיך: תהלים קד, כד.

שו"ה יחד — מפורדים: באוה"ת גוכתי"ק נוסף הגה"ה מכ"ק הצ"צ: (ועמש"ל פ' וישלח בענין יש לי רב ויש לי כו' ע"ש). וזהו.

וזאת תורת האדם . . שיתעלו באחדות ה': ראה תו"ח פרשתנו סו, א ואילך. לקו"ש ח"י ע' 119.

ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ: דברי הימים-א יז, כא.

ולא יהיו נפרדים: באוה"ת גוכתי"ק שם נוסף: ועמש"ל פ' וישלח בענין יש לי רב ויש לי כל ע"ש. [כוונה לבוך הנ"ל — וחסר שם עד וישב].