וזהו . . עבודת השבטים: לקמן מה, ד. קיז, ג מציין לכאן.

ענין הבירורים: ראה ביאוה"ז לכ"ק אדה"א ר"פ חקת. דרך מצותיך מצות איסור עבודת בעלי מומין. בד"ה ויגש אליו יהודה תשל"ו (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ד ע' קיז) דכאן מבאר ”שהניצוצות שנתבררו ע"י השבטים הוצרכו להתברר בירור שני ע"י יוסף כי הבירור שע"י השבטים הוא בירור בדרך מלמטה למעלה (בירור דב"ן). דבירור זה הוא רק ביטול היש, ולכן הוצרכו להתברר בירור שני ע"י יוסף, בירור בדרך מלמעלה למטה (בירור דמ"ה). ועי"ז הם (הניצוצות) נכללים באלקות, ומבואר בתו"א [לקמן כח, ג] שכדי שתהי' המשכה דשם מ"ה, הוא ע"י העלאת מ"ן דשם ב"ן, וזהו מ"ש ותשתחוינה לאלומתי, העלאת מ"ן דהשבטים בבחי' ביטול (השתחואה), שעי"ז עוררו המשכת שם מ"ה להיות בירור שני" ע"ש בארוכה. ובסה"מ הקצרים: ”וזהו מאלמים אלומים כמו קיבוץ שבולת רבים לעשות מהם אגודה א' כו', והעלאת מ"ן של השבטים להעלות ליחודו ית' לא"ס ב"ה הוא צריך שיתעלו דרך מדרגת יוסף לפי שהן מעלמא דנוקבא ויוסף מעלמא דדכורא וד"ל".

מאלמים אלומים מלשון אלם . . בחי' בטול: בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' ב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'סז. סה"מ תרכ"ז ע' צד מביא קטע מכאן. ומציין לכאן.

איידי דטריד למיבלע: ע"פ חולין קח, ב. וכהלשון כאן מובא בדא"ח בכ"מ, ראה לעיל י, ב. לקמן קט, ג. סידור קמג, ב.

ועמ"ש ע"פ התוספתא דבשלח: ביאוה"ז לכ"ק אדה"א מד, א ואילך.

ועמ"ש בטעם שהמסעות היו מ"ב: לקו"ת מסעי פט, ד.

שתי רוחות מספרות: ברכות יח, ב. באוה"ת שם תתרפג, ב מוסיף: ”וכמ"ש במ"א בביאור מ"ש באוצ"ח בענין הצמצום ורשימו רל"א שערים כו'". כנראה הכוונה להנדפס בלקו"ת בהוספות לויקרא.

שו"ה אוכלות כו': באוה"ת מגוכתי"ק הצ"צ נוסף: ואינו מהות בפ"ע.

עבור שני לאחר הלידה כמ"ש בע"ח: שער העיבור פ"א.

שו"ה לו — מא"ס ב"ה: באוה"ת שם נוסף: (וגם דמיון לבחי' אלמים הנ"ל הוא מ"ש במ"א בענין שהי' משה כבד פה לפי שהי' בבחי' ביטול ונחנו מ"ה לא יכול להיו' יש להשפיע וכעין זה ה"ע בקושי התירו לדבר דברי תורה בשבת מצד הביטול שלמעלה מהשפעה).

כענין י"ב בקר שהיו בים של שלמה: ראה לקמן קג, א.

בחכמה דוקא אתברירו: נסמן לעיל טז, ד.

ר"ע שיצתה נשמתו באחד: ברכות סא, ב. וראה לקוטי שיחות ח"ו ע' 126 הערה 35.

למהוי אב"א: זח"ב קלה, א.

ששרשו משם מ"ה דאצי' שהוא בחי' המ"ד: אוה"ת שמות ע' יד מציין לכאן.

ע"פ ואלה שמות: ראה לקמן מט, ג. באוה"ת בראשית כרך ו תתרפד, א במקום מראה מקום זה נמצא ”ע"פ הזהר וישב דקפ"א אך אל הפרוכת כו' ובשאר דוכתי".

ואביו שמר: בראשית לז, יא.

השתחוואה כוללת ב' בחי': ראה לקמן בד"ה יביאו לבוש מלכות, צא, א. ובאוה"ת פ' תרומה ד"ה ועשו לי מקדש ע' א'תכח. סה"מ תרל"ב ע' עד.

וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' טו, ו.

ברוך בבחי' אתה כמבואר בפע"ח: ראה שער העמידה.

לית ברכתא שריא באתר ריקניא: זח"ב קנה, א. קנז, ב. זח"ג לד, א.

ששם עלו שבטים שבטי י"ה: תהלים קכב, ד.

שיש בחי' י"ב גבולי אלכסון: בלקו"ת צו יז, א. שמע"צ פ, ד מציין לכאן.

שו"ה ששרשם: באוה"ת מגוכתי"ק הצ"צ נ': שרש שרשם . . אבל הם נשפלו למטה בבריאה.

אלומותיכם כו' כנ"ל: באוה"ת שם נמצא קיצור ואח"כ מעתיק מד"ה ואני נתתי לך שכם אחד מפ' ויחי תקס"ג ע"ש. הקיצור. השבה"כ ענין בחי' פירוד ופירור הכלי לחלקי' רבים ועי"ז מסתלק האור וההשכלה, ושבירה זו הי' בנשמו' וניצוצו' לכן כל מה שירדו למטה נעשה הרבוי יותר. ועבודתינו לברר ולהעלות מטורי דפרודא לבחי' אחדו' גוי אחד בארץ, וזהו מאלמי' אלומין, מהרבה שבולי' נעשה אלומה א', גם ל' אדם מצד הביטול כו'. וכ"ז הוא העלא' מ"ן ביטול היש ועדיין צריך בירור שני ע"י מ"ד לשיתהפך לאלקו' ממש וזה הי' עבודת יוסף וזהו והנה קמה אלומתי כו' וענין ותשתחוין כי השתחוא' ביטול וגם עי"ז המשכה מאוא"ס להתלבש במ"ד דיוסף, והשתחוא' דיעקב המשכה לבד. ומה שהשבטי' שנאו אותו לפי שסברו ששרשם ג"כ מי"ב ג"א דז"א א"כ כמוהו כמוהם וא"צ לו בשביל המ"ד ג"כ אבל האמת שהם י"ב בקר דבריא' והוא מיסוד ז"א וזה הי' החלומות כנ"ל.

שיר המעלות: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קפד. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. באוה"ת בראשית כרך ו תתש, ב המאמר עם הגהות ומתחיל: ”להבין ענין החלומות שהגלות נמשל לבחי' חלום". ד"ה זו נזכר בלקו"ת ויקרא בהוספות נא, ב. שלח לז, ד. שה"ש כ, א. אוה"ת ויחי תתרט, ב בשם אדה"א שאמר בשם כ"ק אדה"ז. לכללות מאמר זה ראה ד"ה שיר המעלות תשכ"ז. שיחת ש"פ פנחס תשד"מ.

שיר המעלות בשוב כו' היינו כחולמים: תהלים קכו, א.

שני ענינים הפכים: ראה תו"ח שמות נב, א. ספר המאמרים ת"ש ע' 8. בסה"מ תקס"ה ע' קפד ”(והיינו שיוכל לראות בחלום אשר הוא נהרג או מת ואח"כ הוא חי ברגע א' ממש ולא יקשה לו כלל מה שהם הפכיים שיתכון ויתיישרו בשעת החלום או כמו שיחלום לו שהוא כאן ובאספמי' ברגע א' כו' וכה"ג טובא וכנודע לכל)".

כמ"ש הרמב"ם בשמונה פרקים: פ"א. בתקס"ה ליתא כל זה.

שש שנים תזרע שדך: ויקרא כה, ג.

ולעבדו בכל לבבכם: דברים יא, יג.

ביום ההוא . . ופריך בגמרא: זכרי' יד, ט. פסחים נ, א.

ואז נשמתו מושכת לו חיים מלמעלה כו' ושם הוא בבחי' עגולים: בבה"ז לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק פ' ויגש ע' קמט: ”פי' בשעת השינה דוקא מושכת לו מבחי' עגולים דהיינו מבחי' ההעלם דעצמות הנפש שהוא בבחי' עגולים שלשם הוא הרצוא בעת השינה, משא"כ בהקיץ הנשמה והרצוא הוא לאור השכל שבמוח שהוא בחי' יושר" עכ"ל ע"ש. ראה אוה"ת פ' שמיני כרך א ע' לו.

אלו ואלו דא"ח: עירובין יג, ב.

אלביש שמים קדרות: ישעי' נ, ג. ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'קפא.

שו"ה עגולים — העלם והסתר: באוה"ת מקץ כרך ו תתשא, א נוסף: (שהוא החלום לבוש המקיף): שאז.

כי שם הוא בבחי' עגולים: באוה"ת שם נוסף: שהוא בחי' מקיפים הכוללי' ב' הפכים ביחד ע"ד השוה ומשוה קטון וגדול כו' וכחשיכה כאורה: כנ"ל.

אזי נראה ונגלה ההפוך: ראה אוה"ת פ' שמיני ע' לו.

רק למטה בהתחלקות הקוין . . קו זה כך וזה כך: ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'קי ”ועפמש"ש [=הכוונה לכאן] י"ל הבנה חדשה במעלת הדעת כי דעת קו האמצעי מקשר ב' הקוין שלא יהיו הפכיים" ע"ש.

נפרדים ורחוקים זה מזה: באו"ת מקץ שם נוסף: ועמש"ל פ' וישב בביאור ע"פ ויוסף הורד [באו"ת] בענין ר"א שהי' אומר על טמא טהור ומראה לו פנים כו' שהוא לפי ששרשו מבחי' המקיפי' בחי' עיגולים שאין שם התחלקות כ"כ כמ"ש במ"א באריכות): ולכן.

חכמה ודעת שהוא ע"פ קווין: באוה"ת מקץ שם נוסף: (וכנודע שהגלות הוא בחי' עיבור ז"א בבטן אימא תלת גו תלת שהוא בחי' הסתלקות המוחין ואמא היא מקור המקיפי' שלמעלה מהתחלקות קוין דז"א לכך בזמן הגלות היינו כחולמים בחי' התלבשות המקיף בלבוש המסתיר לא כשאני נכתב אני נקרא כו'): ולע"ל.

ולא יכנף עוד מוריך: ישעי' ל, כ.

שלא יהא מלובש ומכוסה בנרתק: באוה"ת שלח ע' תקפט מציין לזח"א רסב, ב.

כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

פי' שיתגלה . . הנמשך להם בזמן הגלות . . היינו כחולמים: בסה"מ תרל"ג ח"א ע' צח מציין לכאן. ראה בשיחת ש"פ פנחס תשד"מ.