ואנחנו טמאים לנפש אדם זה אביהוא: במדבר ט, ז. סוכה כה, ב.

ורוח נדיבה תסמכני: תהלים נא, יד.

נוהג כצאן יוסף: תהלים פ, ב.

כי בזמן הגלות הנהגת ישראל הוא בבחי' יוסף שהוא מבחי' חלום: ראה ד"ה פדה בשלום תשל"ה (מהנחה בלתי מוגהה) ”ויש להוסיף בזה דגם חלומות יוסף לפי פשוטם מדברים אודות כל ישראל, דהחלום השני לפי פתרונו קאי על כללות עם ישראל, השמש והירח ואחד עשר כוכבים, ועד"ז החלום הראשון הנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה דקאי על עבודת י"ב שבטי ישורון, שזה כולל כל פרטי הסוגים בבני ישראל" ע"ש.

בן פורת אותיות פותר: ראה בעה"ט כאן. אוה"ת בראשית כרך ב תט, ב. וביהל אור ע' תצב.

פורת אותיות . . ותופר: ראה ג"כ אוה"ת בראשית כרך ו תתשמח, ב.

ולכן הי' פותר חלומות: ראה תו"ח ויחי ד"ה בן פורת יוסף פ"ג ואילך. אוה"ת וישב תתשב, א. לקו"ש חט"ו ע' 346.

בכ"ה בכסלו: נאמרה בחנוכה תקנ"ט בק"ק וויטעבסק. ראה לקו"ד ח"א כא, א. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. באוה"ת בראשית כרך ה תתקלב, ב הגהות. ראה גם ד"ה זה מכ"ק אדה"א (נדפס בקונטרס בפ"ע תשמ"ט), ובמאמרי אדה"א בראשית ע' שיג ביאור. בד"ה כי אתה נרי תשמ"ז מבאר הפלא שמצינו בדרושי חנוכה שבתו"א שנסדרו בתוך פרשיות וישב מקץ, ויש לפניהם דרושים מפ' השבוע, ולא נסדרו דרושי חנוכה בפני עצמם, והטעם משום שבשביל הבנת הדרושים דחנוכה שבפ' וישב צ"ל לפנ"ז לימוד וידיעת דרושי וישב, ובשביל הבנת דרושי חנוכה שבפ' מקץ צ"ל לימוד וידיעת דרושי חנוכה שבפ' מקץ, ע"ש. וראה גם ד"ה בכ"ה בכסלו תשי"ח. ד"ה זה נזכר לעיל ד, ב גבי נרות וקטורת. ובלקו"ת תצא לה, ב. בהמשך תער"ב פרק רמד מציין לכאן: ”בענין שמן המנורה שהוא בחי' אור החכמה".

בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה: שבת כא, ב בשינוי לשון.

שכשנכנסו יונים: בתו"א בדפוס ראשון: שכשנכנסו עובדי כוכבים.

וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום לא מצאו: בד"ה ואתה ברחמיך — תשמ"ח (נדפס בסה"מ מלוקט כרך ד ע' צט) מדייק ”ונצחום (אז דוקא) מצאו" ע"ש.

למה תקנו בנס זה להדליק נרות . . ולא תקנו כן בשאר נסים: ע"ד ב' שיטות בנס חנוכה ראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' 143 ואילך. לקו"ש חנוכה ח"ל ע' 204 ואילך. ובד"ה ואתה ברחמיך — תשמ"ח הנ"ל.

בהלל והודאה: בלקו"ש ח"י ע' 142 ואילך מבאר שבגמרא הלשון ”בהלל והודאה" וברמב"ם כותב שהם (גם) ”ימי משתה" ע"ש. ובהערה 19 מבאר למה השמיט הרמב"ם תי' ”הודאה" ע"ש. ומביא שם בשם הטור או"ח סי' תר"ע שהלל לומר בהם הלל ולהודות לומר בו על הניסים ע"ש.

נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.

וכי לאורה הוא צריך: שבת כב, ב. מנחות פו, ב.

ובהעלות אהרן: שמות ל, ח.

שבלילה הי' מדליק כל ז' הנרות: כן היא דעת רש"י, תוס' (מנחות פו, סע"ב) רמב"ן, ראב"ד, רשב"א ועוד. וכ"מ מנוסח העבודה דיוהכ"פ שתיקן יוסי בן יוסי כה"ג (פע"ח שער יוהכ"פ פ"ד) ונקבע בסי' האריז"ל וסי' רבינו. ומש"כ בזח"א (פח, ב. קפג, א) שהי' מדליק ב' זמני — זהו לכל הדעות. וכמש"כ גם בתו"א שהי' מדליק בבוקר נר הז' (ונר הוא"ו), וסרה קושית הניצוצי זהר שם. לקו"ש חכ"ג ע' שנד. ראה לקו"ש חי"ג ע' 193 שמאריך בזה.

אלא נר המערבי שהוא נר ששי: ברשימת כ"ק אדמו"ר זי"ע לפ' בהעלותך (חוברת מז) מבאר בארוכה בענין סדר המערכה שמבאר כאן. ראה בספר השיחות תשנ"ב ח"ב ע' 419 ובהערה 106.

והענין כי הנרות הם המדות: קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'שצו.

והן יונקות מן הקדושה: ראה סידור נו, ג. אוה"ת משפטים ע' א'קמא. מצה זו תר"מ סעי' מג ע' ריז. ושם מוסיף: אחר תי' ”הקדושה": והיינו שנמשך בהשתלשלות המדריגות: נמשך.

בחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.

לך ה' הגדולה: דברי הימים כט, יא.

שו"ה כו' — ובלילה: בסה"מ תר"מ שם: ולכן בלילה.

בהדלקת נר הו' . . נמשך אור החכמה בכל המדות: באוה"ת פ' תצוה ע' א'תקנד: ”היינו כי נר השישי הוא בחי' וצדיק יסוד עולם בחי' יוסף שממנו נמשך תוספות האור למל' מקור דבי"ע", ע"ש.

יש עולם שנה נפש: ספר יצירה פ"ג. נתבאר בכ"מ בחסידות ראה בספרי מפתחות דא"ח, ולאחרונה במאמרי אדה"א בראשית ע' נו.

יעקב י' עקב: נסמן לעיל כה, ג.

וידו אוחזת בעקב עשו: בראשית כה, כו. באוה"ת עקב ע' תקה מציין לכאן.

ידו אותיות יו"ד: ראה גם בסה"מ תקס"ב ע' קכז. תו"ח וישלח קפה, ב. שערי אורה ה, א.

להמשיך בחי' יו"ד של יעקב: ע' מאמרי אדה"א בראשית ע' תנז ובאוה"ת פ' עקב ע' תקה.

הטבת שתי נרות קודמת לקטורת: יומא לג, א. וש"נ.

ולהבין ענין הקטרת: ראה אוה"ת בראשית כרך ד תתלא, ב.

חומת בת ציון: איכה ב, יח. בלקו"ת בהר מג, ב מציין לכאן.

שתי אבנים בונות שני בתים: ספר יצירה פ"ד מט"ז ע"פ נוסח האריז"ל.

וכמ"ש במ"א ע"פ גדול ה' ומהולל מאד: ראה לקמן נו, ב.

הרי הן בבחי' דומם: ע' באוה"ת עקב ע' תריט.

ואברי התמיד אחר נרות וקטרת: בד"ה בכ"ה בכסליו לאדה"א הנ"ל מבאר יותר ”ויש להבין למה נחלק הקרבת קרבן התמיד להיות דמו נקרב דוקא לפני נרות וקטורת ואברים אחר נרות וקטרת, ולמה הפסיק בנרות וקטורת דוקא בין הקרבת דמיו להקרבת אבריו".

ב"פ מס"נ: ראה בארוכה באוה"ת תרומה ע' א'שסז. ובאוה"ת פ' נצבים ע' א'ר. שרש מצות התפלה פמ"א. ד"ה את שבתותי ש"ת ע' 84.

למסור נפשו באחד: ראה שו"ת הרשב"א ח"ה תשובה נה. ב"ח טוא"ח רסס"א. פע"ח שער הק"ש פי"ב.

ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך: ברכות נד, א.

חי ה' אשר עמדתי לפניו: מלכים-ב ה, טז. וראה בהמ"מ להלן ל, א.

ובכל נפשך היינו שגם בחי' נה"ב: ראה לקו"ת שה"ש א, ב. באופן אחר קצת, ושם מציין כ"ק אדמו"ר הצ"צ בהגה"ה ”והמ"י שעולה בקנה א'" ע"ש. ראה סה"מ תרס"ו ע' קלה.

ולגדודיו אין מספר: חגיגה יג, ב.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

והנה בעליית נה"ב . . אדם ובהמה תושיע ה': באוה"ת ויקרא כרך א ע' רכד: ור"ל שאדם שהיא נה"א ובהמה שהיא הנה"ב מתייחדים יחוד אמיתי כיון הבהמה ב"ן מתייחד לקבל ביטול דמ"ה ונעשו עצם אחד, וכמו אדם מ"ה וחוה גימט' י"ט מילוי דמ"ה שהוא ב"ן שבמ"ה כו' עכ"ל ע"ש. ראה גם באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תלא.

דמשכין בחילא יתיר: זח"א קכט, ב. ראה לעיל כו, ד.

כי נה"ב נלקחה מחיות הקודש שבמרכבה: ראה לקו"ת נשא כח, ג ואילך ובמ"מ לשם.

והחיות נושאות את הכסא: בחיי תרומה כה, י. בשם פדר"א וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר כג, טו. נתבאר לקמן עב, ד ואילך.

צפונה לפני ה': ויקרא א, יא. ראה לקו"ת ויקרא ג, ג. תזריע כ, א. פנחס עח, ב.

והתמיד . . ששחיטתן בצפון: ראה שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פכ"א, ובד"ה בכ"ה בכסליו לאדה"א הנ"ל כ' ”וזהו שהתמיד הוא ק"ק ששחיטתן בצפון דוקא כדי להעלותן לשרשן בבחי' גבורות דתוהו כו'". סה"מ תרע"ח ע' צב. סה"מ תש"ז ע' 202 ”והלא צפון הוא בחי' גבורה ולמה ק"ק שחיטתן בצפון דוקא" ע"ש. וע"ז ראה באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תלא בקרבנות ששחיטתן בצפון יש ב' ענינים הפכים, הא' לכאורה לגריעותא לפי שבאו על חטא והוא מבחי' מצפון תפתח הרעה, והב' לשבח גדול שעולים בבחי' קד"ק ג"ר, משא"כ בקרבנות ששחיטתן בדרום שנקראו קדשים קלים שהם בז"מ . . אך באמת שניהם אמת, ע"ש בארוכה. אוה"ת חנוכה רפג, ב ואילך.

בחי' גבורה שמהשמאל בחי' רעש גדול: ועי"ז ממשיך לפני הוי' מקור בחי' הוי' — אוה"ת ויקרא כרך ב' ע' תלא ואח"כ מציין בכמה מקומות בלקו"ת ע"ש.

לפני מלך מלך לבני ישראל: בראשית לו, לא.

אדם ובהמה תושיע ה': תהלים לו, ז. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שעג.

שבלב יש ב' חללים: ראה תניא פ"ט. לקו"ת שה"ש לא, א ועוד.

שכנפי הריאה מנשבים על הלב לקררו: ראה זח"ג רלד, א. וראה ברכות סא, ב. לקמן ל, ג.

רוח אייתי רוח : זח"ב קסב, ב.

ועיקר הנפש היא המשכלת: ראה תניא פ"ג ובליקוט פי' — חיטריק שם. בד"ה בכ"ה בכסליו לאדה"א מוסיף ”שם הוא ראשית גילוי אור ה', והוא ע"י התקשרות מחשבתו באור החכ' שבתורה דאורייתא מחכמה עילאה נפקת".

ובכל מאדך בכל ממונך: ברכות נד, א.

וכללותן היא מצות הצדקה: ראה תניא פל"ז (מח, ב). אגה"ק סל"ב.

וצדקה תרומם גוי: משלי יד, לד. נסמן לעיל א, ב.

וילבש צדקה כשריון . . כל פרוטה ופרוטה מצטרפת: ישעי' נט, יז. בבא בתרא ט, ב. בלקו"ת פ' ראה לב, א מציין לכאן.

הנה כתיב עטרת תפארת: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תריב. בד"ה עטרת תפארת תר"מ ח"ב ע' תרסה.

עטרת תפארת שיבה: משלי טז, לא. בלקו"ת מסעי צג, ב. סה"מ תרכ"ז (הוצאה חדשה) ע' כט מציין לכאן. מובא בד"ה עטרת תפארת — תר"ם כרך ב ע' תרסה.

שמבחי' צדקה: בד"ה בכ"ה בכסליו לאדה"א כ' ”לכאורה פלא [מה] שייכות יש לצדקה לעשות תפארת שיבה כו', אמנם הנה ענין פי' דתפארת שיבה היינו בחי' הדרת והארת פנים", ע"ש. בלקו"ת ראה יח, ג מציין לקטע זה.

יאר ה' פניו: בסה"מ תר"מ מוסיף אליך. — במדבר ו, כה.

שו"ה ומאיר — להתאחד בפנימית הלב: בד"ה עטרת תפארת תר"ם שם העיר: ”שלכאורה צ"ל שמאחר שפנימיות הלב מתאחדת עם המוח למה צריכים לצדקה שע"י הצדקה יהי' נעשה בחי' ריח לעורר גילוי המוח שיתאחד בפנימיות הלב" ע"ש בארוכה.

שמן וקטרת ישמח לב: משלי כז, ט.

צור לבבי: תהלים עג, כו.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

וע"י הצדקה . . בחי' פנימית אור א"ס ב"ה ממש: ראה קו"א לתניא ד"ה וצדקה כנחל איתן, ובליקוט פי' שם. ד"ה עטרת תפארת תר"מ הנ"ל.

ותרי"ג מצות . . וז' דרבנן הם תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח פ"ג.

ישועה מלשון וישע ה' אל הבל: ראה אגה"ק סי' ג. בלקו"ת נצבים מט, ד. שמע"צ פב, ג. שה"ש מד, א מציין לכאן.

וישע ה' אל הבל: בראשית ד, ד.

לש"ע נהורין: ראה לקו"ת נצבים מט, ד.

ומגבעות תעשה להם: שמות כח, מ.

שהמגבעות . . בחי' תפארת שיבה: באוה"ת תצוה ע' א'תשנז מציין לכאן ומוסיף: ”והענין כמו שהביא בשל"ה דף ר"ט ע"א . . בענין הסר המצורפת והרם העטרה בזמן שמצנפת בראש כה"ג עטרה בראש כל אדם". ע"ש.

שבקרבנות היו שני דברים דם וחלב: באוה"ת פ' פינחס ע' א'עא מביא קטע מכאן.

כל חלב להוי': ויקרא ג, טז. ראה לקו"ת פ' פנחס עח, ב.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

חנוכת המזבח וחנוכת הבית: ע' בלקו"ת ס"פ נשא בד"ה זאת חנוכת המזבח. ובסידור שער החנוכה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית. ובלקו"ש ח"כ ע' 449 הערה 26. וע' 633 וש"נ.

חנוך לנער על פי דרכו: משלי כב, ו. וע' בתניא בחינוך קטן. באוה"ת בראשית כרך א שב, א. ובכרך ה תתקלב, ב עם הגהות. באוה"ת חקת כרך ג ע' תתקכג מציין לכאן. לקו"ת צו ט, ג. ויקרא הוספות נד, ב. נשא כט, א.

והחינוך הוא במתנות רבות שנותנים לו: ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' שנח. ס' השיחות ה'תשמ"ח ע' 161 ואילך.

נער הייתי שרו של עולם אמרו: תהלים לז, כה. יבמות טז, ב. וראה זח"א צה, ב. קמג, א. קסב, א. קעט, ב. קפא, ב. ועוד. מכאן ואילך מובא באוה"ת במדבר כרך ד ע' א'תסה.

והוא נער את בני בלהה: בראשית לז, ב. וע' בלקו"ת פ' צו בד"ה והי' אור הלבנה פ"ב.

שם הקטנה רחל: בראשית כט, טז.

ולגבי א"ס ב"ה . . וה"ז בבחי' קטן לגבי א"ס ב"ה: ראה אוה"ת שלח ע' תקפ.

מי יקום יעקב כי קטן הוא: עמוס ז, ה. וראה מכות כד, א. מובא באוה"ת מקץ כרך ה תתקעד, ב.

יעקב מבריח מן הקצה אל הקצה: זח"ג קפו, א. ראה זח"ב קעה, ב.

ומאחר שיש קצה בראש . . הרי יש לו בחי' גבול: בד"ה להבין ענין שאוא"ס ב"ה לכ"ק אדמו"ר הצ"צ (באוה"ת ענינים) ובתורת שמואל תרכ"ז ע' תכו: ”והיינו בחי' השתלשלות ע"ס דיושר והקו וחוט שיש קצה בראש וקצה בסוף סיום הקו, וע' בד"ה ויושט המלך לאסתר בענין ותגע בראש השרביט כו' אבל בחי' העיגול שמקיף את הקו מראשו עד סופו בהשוואה א' זה בחי' למעלה עד אין קץ שאין שייך שם ראש וסוף כו'". ובאוה"ת פ' ויחי שצט, ב. דהקצה ראשון הוא ראשית הארת הקו וחוט כו'.