שהיונים לא בקשו לשלוח ידם: ראה בד"ה כי עמך מקור חיים תרל"ב (סה"מ תרל"ב ע' כז). עמש"כ שם היינו אם לא היו נשמעים להם לבטל תורה. מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר זי"ע: עפ"ז מובן בפשיטות מש"כ בתו"א שם (ל, רע"א) שהיונים לא בקשו לשלוח ידם, אף שכ' הרמב"ם (ריש הל' חנוכה) ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם (ובכלל — ממונם שאני. ובנותיהם — ה"ז להעבירם כו'), עכ"ל שם.

רק להשכיחם תורתך: ראה ד"ה ת"ר מצות נ"ח תשל"ח סעיף ג (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ע' יט) ובהערה 33 שעיקר מלחמתם היתה נגד הרוחניות ”להשכיח את ישראל שהתורה היא תורת ה'". ע"ש.

כתבו לכם על קרן השור: ראה באוה"ת נ"ך כרך ב ע' עט ובאוה"ת ענינים ע' א שמציין לכאן.

שאין לכם חלק: ראה בליקוט פי' — חיטריק לאגה"ק סי' ז.

ואעפ"כ מסרו נפשם על קדוש השם: ראה גם שערי אורה בהקדמה.

הלל ל' שבח וגם לשון בהילו נרו: ראה בשערי אורה בד"ה בכ"ה בכסליו פרק מג. סה"מ תקס"ח ע' שע. יהל אור קאפיטל קמו ע' תקנח. במילואים שם ע' תרצג. אוה"ת בראשית כרך ה תתקלה, א ואילך. בענין הלל — בלקו"ת עקב טז, ב מציין לכאן.

בהילו נרו: איוב כט, ג.

מחמת השבח שמשבחים את האדם: ראה גם לקמן קב, א.

מ"ה בגימטריא אדם: נסמן לקמן נב, ב.

תרין ריעין דלא מתפרשין: ראה זח"ג ד, א.

מאה ברכות שחייב אדם לברך: מנחות מג, ב. וראה לעיל כ, א ובמ"מ לשם.

מהתחל' הזמן שהוא בבחי' מלכותו . . כמ"ש במ"א: ראה תניא ח"ב פ"ז. ספר החקירה עה, ב. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרנח.

ונגלה כבוד הוי"ה: ישעי' מ, ה.

כי עין בעין: ישעי' נב, ח.

אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה: ברכות ח, א.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

אני המשנה המדברת בפיך: בספר מגיד משרים בכ"מ.

כה אמר ה' צבאות: נדפס גם בסה"מ תקע"א ע' ו. ביאור שם ע' י. הנחה אחרת מהביאור שם ע' יט. וראה באוה"ת פ' משפטים ע' א'רפ קטע מהנחת מהרי"ל. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. המאמר עם הגהות וביאורים וקיצורים באוה"ת בראשית כרך ה תתקיג, א ועם שינוים באוה"ת בהעלותך ע' תז. ביאור עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ה תתקיח, א. תתקכו, ב. וראה גם מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד-תרט"ו ע' קמט. לקמן קיב, ב מציין לכאן בענין ב' מיני הילוך. נזכר בלקו"ת ויקרא ז, ב. בחקותי מה, ב מט, ד נשא כה, ב. שלח לח, ד. מסעי צא, ד. ראה כ, ג. כז, ד. שה"ש כט, ב. לג, ג.

כה אמר ה': זכרי' ג, ז.

להבין מהו ענין מהלכים: ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' עתר. ובסה"מ תרנ"ד ע' רסג בענין מהלך.

שרפים עומדים: ישעי' ו, ב.

וגם הנשמות . . נק' ג"כ עומדים: ראה לקו"ת בחוקתי מה, א. נשא כ, ג. שלח לח, ד. בלק סז, ד. מסעי צא, ג. סה"מ תקס"ב ע' קיז ואילך. ביאוה"ז לאדה"א ע' פ, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסז. בסה"מ תרנ"ד ע' רסג כ' ”לכאורה יש סתירה לזה שהרי גם הנשמות נק' עומדים כמ"ש אליהו חי ה' אשר עמדתי לפניו, הרי שגם הנשמה הוא בבחי' עמידה . . אך הענין הוא דמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו קאי על הנשמה כמו שהיא למעלה קודם התלבשותה בגוף . . ואז נק' עומדים, ומ"ש ונתתי לך מהלכים כו' שהנשמות נק' מהלכים זהו בירידת הנשמה בגוף דוקא ועבדה עבודת ה' בתורה ומצות אז זכתה להיות בחי' מהלך בעילוי אחר עילוי באמת".

חי ה' אשר עמדתי לפניו: מלכים-ב ה, טז. ראה לקו"ש חכ"ה ע' 147 הערה 53 שכאן הובא הכתוב הנאמר באלישע, וכ"ה בעוד מקומות בדא"ח. אבל בלקו"ת חקת סד, ד ועוד ”כמ"ש אליהו" והוא במלכים-א יז, א. ע"ש.

והמלאכים הם מאותיות הדבור: ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'רפ.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

כמ"ש בס"י שתי אבנים בונות: פ"ד מט"ז. ראה לעיל כא, א. כב, א.

וישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחילתה.

ובשתים יעופף: ישעי' ו, ב.

ומ"ש ובשתים יעופף הרי שמצינו להם בחי' הילוך הוא ע"י אתעדל"ת: בסה"מ תרנ"ד ע' רסא: ”היינו מה שנעשה בהם ע"י עבודת הנשמות כו' כמ"ש במ"א". ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' קס.

מלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

וכבוד הדר מלכותו: תהלים קמה, יב.

אלף אלפין ישמשונה: דניאל ז, י.

ולגדודיו אין מספר: חגיגה יג, ב.

ג"פ קדוש . . המשכת קדושה עליונה מאא"ס ב"ה: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' קסח ושם מצויין להמקומות בדא"ח שמובא שם בענין ג"פ קדוש.

כבוד בגימט' ל"ב: ראה מאו"א כ, ו.

הנשמה א"צ תיקון לעצמה: ע"ח שער כו פ"א. הובא בתניא פרק לז. ראה לקו"ת תצא לד, ג.

מי לי בשמים ועמך לא חפצתי: תהלים עג, כה.

שמע ל' הבנה: נסמן לעיל א, א. לקמן לח, ב.

אך קודם ק"ש תקנו חכמים: ראה לקו"ת תצא לד, ד.

ולאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.

וכתיב ויאבק איש עמו . . וכתיב ורב יעבוד צעיר: נעתק באוה"ת במדבר ע' מג ומסיים שם: ”ומבואר שם דמבחי' ויאבק הנ"ל שנלחם עם הנה"ב ומהפכו מזה נעשה העלי' לע"ל כענין סוס ורוכבו".

ויאבק איש עמו: בראשית לב, כה.

ואין הדינין נמתקין אלא בשרשן: ראה פע"ח שער השופר פ"א. שער יוהכ"פ פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב. תניא ריש פל"א.

תחת ממשלת הנה"א: ראה לקו"ת פ' ראה ל, א.

ומזה יבא לקיום הק"ש: ראה לקו"ת ויקרא ב, ב. ד"ה וילך תרס"ו.

סוס ורכבו רמה בים: שמות טו, א.

בתרי"ג . . בגימ' כתר: ראה של"ה יתרו שטז, א. מאו"א ת, נו. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' שלח ובמ"מ שם.

היושבת בגנים: שה"ש ח, יג. ראה סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקפח.

ארז"ל על יש מהחכמים . . כבמזמוטי חתן וכלה: חגיגה יד, ב.

ונמצא שהשפעת המלאכים . . בין מלמטה למעלה ובין מלמעלה למטה: בלקו"ת האזינו עח, א מציין לכאן.

ב' מיני הילוך: ראה לקו"ת ראה כז, ד.

כל ארחות ה' חסד ואמת: תהלים כה, י.

כל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. נסמן לעיל ז, א.

ונהר די נור: דניאל ז, י. ראה ביאוה"ז לכ"ק הצ"צ ע' טו ואילך. סה"מ תרס"ו ע' טו.

פי' בפנימיות העומדים: ראה אוה"ת פ' נשא ע' רמא.

וכל התורה והמצות נק' דרך: ראה זח"א קעה, ב.

כל ארחות ה': תהלים כה, י.

כל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

ועוד זאת . . זיעתן של חיות: ע' באוה"ת פ' שופטים ע' תתכא.

וגם אתה תדין את ביתי: זכרי' ג, ז. לקמן צד, ג מציין לכאן: בהפטרה דחנוכה ע"פ תשמור את חצרי בע"א. לקו"ת תצא לז, א.

דינא דמלכותא דינא: גיטין י, ב. ועוד.

בדברים לא יוסר עבד: משלי כט, יט.

וצריך להכותה בשבט: ראה סד"ה ואתה הרם — בהמשך והחרים תרל"א. וככה תרל"ז פקי"ט, פקכ"ח. ד"ה לא יצא האיש לא בסייף לכ"ק אדמו"ר מהר"ש (ברוקלין, תשט"ז).

לעולם ירגיז: ברכות ה, א. זח"א רב, א. זח"ג קיג, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר השיחות תש"א ע' 59.

ונהר די נור כו' שהוא מזיעתן של חיות: דניאל ז, י. חגיגה יג, ב. ב"ר פע"ח, א. ובכ"מ. וראה לקמן לא, א.

על ראש רשעים יחול: ירמי' כג, יט. ל, כג. ראה לקו"ת במדבר יא, ב.

מאימת כסא ומגודל הפחד: ראה גם סה"מ אתהלך ע' לה.

כי היכל ה' המה: ירמי' ז, ד.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר: שמות כה, ח. כן הובא בלקו"ת ר"פ נשא ועוד בכ"מ. ע' בראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו. ובשל"ה שער האותיות אות ל. מסכת תענית רד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א שכה, ב. שכו, ב ועוד. (לקו"ש ח"ג ע' 906).

שושבינא דמטרוניתא: ראה לקמן לב, ב.

אבל לע"ל כשיתגלה: ראה לקו"ת אמור לה, ב.

שיהי' גם השוב בחי' הליכה כמו הרצוא כו': תי' אלו נוספו בסה"מ תקע"א ע' ט בגוכתי"ק הצ"צ.

ואח"כ הנס ביום מנוחה: ראה לקו"ת פ' צו טז, א. אמור לה, ב. וראה גם בשיחת ש"פ וישב תשמ"ו ותשמ"ט. וראה שם בהערה 3 ושם כ' שכן דעת המאירי שבת כא, ב. וכ"ה בסה"מ תקס"ג ע' נז. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ג. סהמ"צ מצות נר חנוכה (עא, א), ועוד.