ושבתי בשלום: הנחת כ"א אדה"א בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תרכו מתחיל וידר יעקב נדר (וכן הוא ההתחלה בתו"ח). עוד הנחה בסה"מ הנחות הר"פ ע' סז. באוה"ת ויצא כרך א קצג, ב מציין הצ"צ שד"ה זה וד"ה ששים המה הנדפס בלקו"ת שה"ש נאמרו בשבת א'. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. קיצורים באוה"ת כרך ה תתנד, ב. נדפסו במ"מ לדף כא, ד. לכללות מאמר זה ראה ד"ה ושבתי בשלום תשל"ח (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ע' קנז). ד"ה זה תשמ"ז.

ושבתי בשלום: בראשית כח, כא.

וצריך להבין השייכות של האבן וכו': בסה"מ תקס"ח ובתו"ח נמצאים עוד קושיות: ”אור אבא שהוא אור הראשון דאצי' יונק מן בחי' מזל השמיני דא"א והוא מזל ונוצר חסד ונק' בשם מזל העליון". — סה"מ תקס"ה כרך ב ע' תתקמב. וראה בלקו"ת אמור לט, א. לשון יניקה, ומהו ההגדלה. ובסה"מ תקס"ה שם.

ויפגע במקום: בראשית כח, יא.

יעקב הוא בחי' יו"ד עקב: ע"ח שער סדר האצי' פ"ב. וראה פרדס שער עה"כ ערך יעקב. וערך עקב. קהלת יעקב ערך ישראל. ובכ"מ. ראה לקמן כז, ב. כט, א. לקו"ת בלק סח, ב. ר"ה סא, ד. אוה"ת וישב תתצד, ב. תצא ע' תתעו ואילך.

צוה ישועות יעקב: תהלים מד, ה. ”ע' לקו"ת פ' חקת ד"ה על כן יאמרו המושלים שם בהביאור ס"ז א'" — הג"ה בגיליון תו"א. קטע מכאן בד"ה לא תלבש שעטנז בסה"מ תרל"ב כרך ב ע' תסד עם הוספות.

ש"ע נהורין עילאין: ראה ד"ה ושבתי בשלום — תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' קס) הערה 44 שבתו"ח כאן (והוא הנק' שע"ה נהורין כמ"ש בזהר). ובתו"א [כאן] ישועות הם ש"ע נהורין עילאין (וראה בארוכה בהגהות לתו"א שם — באוה"ת פרשתנו קצב סע"א ואילך). ובאגה"ק ס"ג (קד, סע"ב): ישיעות הוא מלשון וישע . . דש"ע נהורין שבזוה"ק (ראה זח"א ד, ב. ח"ג קלג, סע"ב. ע"ח שער טו (שער הזיווגים) פ"ב ואילך. ועוד).

וישע ה' אל הבל: בראשית ד, ד.

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

שו"ה הגן כו' — בהשתלשלות רבות וצמצומים רבים: בבוך 1824: בהשתלשלות וצמצומים רבים.

כמ"ש בס"י שני אבנים: פ"ד מט"ז עפ"י נוסח האריז"ל. ראה לקמן כט, א. לקו"ת במדבר ח, ב.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

היש מספר לגדודיו: איוב כה, ג. ראה בסה"מ תרל"ה כרך א ע' נג.

קדוש ה' צבאות: ישעי' ו, ג.

וכמארז"ל: בבוך 1824: וכמ"ש בזהר. — ת"ז בהקדמה יב, ב.

אות הוא בצבאות שלו: חגיגה טז, א. (ראה שם ע"י, ובחדא"ג).

אלף אלפין ישמשונה: דניאל ז, י.

השתלשלות כל העולמות . . צירופי האותיות שבבחי' דבר ה': ראה תניא ח"ב פ'

לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

ואות הה"א: ענין זה ליתא בהנחת הר"פ.

אות הוא"ו שעל ראשו נקודת היו"ד: ראה לעיל טו, ד. לקו"ת תצא כט, ג.

ויצק שמן על ראשה: בראשית כח, יח. באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'קד: ”ור"ל שאין תכלית המכוון להיות העלאה שזהו ענין וישם אותה מצבה, כ"א להיות המשכה, וזהו ויצוק שמן כו'" עכ"ל.

פי' שמן הוא בחי' חכמה עילאה: מאו"א בערכו. ראה מנחות פה, ב: שמתוך שרגילין בשמן זית חכמה מצוי בהן.

שמן משחת קודש: שמות ל, כה.

וכמארז"ל מה להלן באימה וביראה: ברכות כב, א. נתבאר בבונה ירושלים סי' קו. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שו. וראה לקמן מ, ד. סז, ב. לקו"ת נשא כב, ג. אוה"ת מטות ע' א'רפה. ד"ה אשר ברא תשל"ט. כל הענין ליתא בהנחת הר"פ.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

נעוץ סופן בתחלתן . . כידוע: ראה אוה"ת ואתחנן ע' פט. וראה לעיל א, ב.

וירימה מצבה: בראשית לא, מה.

כי הנה אבי: ראה אוה"ת תרומה ע' א'תקכו. וראה גם באוה"ת כי תשא ע' א'תתפז.

כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.

צחק עשה לי: בראשית כא, ו.

לשון עתיד שיתגלה בחי' התענוג העליון: ע' אוה"ת ויחי שצט, ב. וראה באוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתפז שצ"ע שהרי גאולה שלישית בזכות יעקב, וכאן כ' שבזכות יצחק ע"ש.

בד"ה כל שמעשיו מרובין תרנ"ג ע' ריז: ”מבואר בת"א פ' ויצא דהוא בחי' צחוק ותענוג עליון שיתגלו לע"ל, וכמארז"ל במד"ר ר"פ אחרי, שמח אינו אומר אלא ישמח ה' במעשיו עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהן של צדיקים. שלע"ל דוקא יהי' גילוי השמחה מבחי' הבירורים דעכשיו בבחי' אתכפיא ואתהפכא". ע"ש.

צפור המדברת: או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) פג, א. פו, ד. ועוד. ראה לקמן כה, ד. לקו"ת במדבר יט, ד. שלח מח, ד. שה"ש לז, א. תו"ח תולדות קנב, א. ויצא קסו, א. וישלח קצ, ג. שער האמונה עט, א. סה"מ תרכ"ז ע' שצ. סה"מ תער"ב ח"ב ע' תתקה. סה"מ תרמ"ג ע' קלג.

נחר גרוני: תהלים סט, ד. רש"י פי' נחר יבש. וראה באבן עזרא ובמצודת ציון שם. ראה לקו"ת להאריז"ל פ' וישב. אוה"ת וארא ע' קעח.

שנק' בחי' גרון שהוא קול כנודע: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשסז.

נאלמתי דומי': תהלים לט, ג.

(וזהו . . לעמוד): מוסגר זה נמצא גם בכת"י מאמרי אדה"ז. הענין נמצא בהנחות הר"פ, אבל שם בלי מוסגר.

במקום שבעלי תשובה עומדין: ברכות לד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"ט ע' 183.

יפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

כמ"ש בזהר פ' פנחס: רנא, ב ואילך. מכאן ואילך בהנחת הר"פ בקיצור.

באבוד רשעים רנה: משלי יא, י.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב. ראה לקו"ת שה"ש לח, ד. וראה גם בשלח ב, א.

בחריש ובקציר תשבות . . כמ"ש במ"א: שמות לד, כא. ראה לקו"ת שה"ש לח, ד. בשלח ב, א.

עושה שלום במרומיו: איוב כה, ב.

שמיכאל שר של מים: במד"ר יב, ח. ראה לקמן סו, א.

שלום שלום לרחוק ולקרוב: ישעי' נז, יט.

ב' בחי' שלום: ראה ד"ה פדה בשלום תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' יא) הערה 96.

שו"ה בעולמות — ואזי אשוב אל: בבוך 1824: ואזי אז יבא אל.

שו"ה ממש — ואז והיה: בבוך 1824: ואזי אז יהי'.

כי שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב.

בחי' נרתק לשם הוי': ראה ד"ה קדושים תהיו תרנ"ז אות ג.

אבל לעתיד . . בחי' שם הוי"ה יהי' אז בחי' אלקים: ראה ד"ה ושבתי בשלום תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' קעז) הערה 205 שמציין לתו"ח כו, ד ושם: ”שהוי' יהי' בגילוי כמו שם אלקים".

קיצור: בבוך 1824 ליתא. באוה"ת כרך ה תתנד, ב קיצורים אחרים: קיצור. (א) פי' צוה ישועות יעקב המשכ' ש"ע נהורין שלמעלה מהשתלשלות ע"י ויקח מאבני המקום והעלה אותן לבחי' סוכ"ע ע"י היו"ד הנ"ל כלי הביטול, ואח"כ ושוי יתי' קמא שהוא כמ"ש קמה אלומתי וגם נצבה עלי' אחר עלי' לבחי' י"ג ת"ד שהן בחי' יודי"ן ווי"ן וכו' וכ"ז העלא'. (ב) ואח"כ בחי' המשכה ויצוק שמן להיות מה להלן כו', וכ"ז ביציאה מבאר שבע לבחי' חרן בחי' נפרדים ניחר גרוני, נאלמתי דומי' וכשמברר שם נעשה רנה בחי' יצחק. (ג) ועלי' והמשכה זו ע"י בחי' שלום ואז יהי' הוי' נחשב בבחי' אלקים והאבן והאותיות יהיו כלים שיהי' בהן גילוי שם הוי' שנק' אז אלקים, ועוד יהי' עילוי אחר עילוי בחי' עשר אעשרנו עד שיגיע לבחי' לך ממש.

ובמ"ש ע"פ אבן ישראל: ראה אוה"ת בראשית.

ביאור על הנ"ל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ח ע' תרלד. המאמר בקיצור בבוך 2057 נה, א — הכת"י דומה לגוכתי"ק מהרי"ל [?] אחי כ"ק אדה"ז [או שהוא כתי"ק מהצ"צ שכתב בצעירותו] — בשינויים. אוה"ת ויצא כרך ז תתתכד, ב נמצא הגהות (כנראה שהם הגהות וביאורים לכאן). לקמן קי, א מציין לד"ה זה.

שו"ה אלקים — וכדי להבין: עד כב, א שו"ה והיינו — כמ"ש בס"י — ליתא בבוך 2057 ושם: הנה נודע שהאותיות נק' אבנים: כמ"ש בס"י.