מ"ם פתוחה . . מ"ם סתומה: נתבאר באוה"ת דרושים לשמע"צ ע' א'תתי, ובספר הליקוטים-דא"ח מהצ"צ ערך אותיות אות מ (ע' תתנ ואילך). ראה לקו"ת שמע"צ צג, ב.

וכמו האר"י ז"ל: במאמרי אדה"א נ"ך ע' קצה ”כמו האריז"ל ותלמידיו שזכו לרוה"ק וגילוי אליהו כו' והרב הב"י וכיוצא שלא נמצא כזה בחו"ל".

וכמו האר"י ז"ל . . בדורות הקדמונים: בבוך 1135 גוכתי"ק הצ"צ: וכמו האריז"ל שהשיג מה שלא השיגו תנאים ואמוראים משא"כ שארי האנשים לא יוכלו להשיג כי לאה היא אתכסיא כו': ולהבין מ"ש.

כי שנואה לאה: בראשית כט, לא.

הרי יעקב השיג ודאי בעלמ' דאתכסי': בתו"א רד"ה וללבן ב' בנות דיעקב השיג ודאי בעדאתכ"ס ובתו"ח שם דלא השיג כלל — לפלא גדול שהרי מפורש על אתר: בתו"א — שהמדובר באותיות המח'. בתו"ח — בשרש לאה, פני' בינה, שכל הנעלם מכל רעיון וכו'. ולהעיר 1) באוה"ת שם אין בכלל הענין שהשיג או לא השיג. 2) ע"ד החילוק בפי' כי שנואה בין תו"א ותו"ח — נחלקו ג"כ ב"ב (קכג, א) וב"ר רפע"א. — לקו"ש ח"י ע' 214. במאמרי אדה"א נ"ך ע' קצו מבאר שהקושיא ”למה אהב יעקב לרחל יותר מלאה דלכאורה בחי' לאה יותר עליון מבחי' רחל". וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשלז.

יעקב נק' בריח התיכון: זח"ב קעה, ב. זח"ג קפו, א ובכ"מ. באוה"ת בראשית כרך ב שצה, א מציין הצ"צ: ”וכן מרומז ברבות פ' ויגש פצ"ד".

פי' שהוא הממשיך . . כמ"ש במ"א: ראה אוה"ת בראשית כרך ב שפה, ב ואילך. וראה בהביאור שם שפח, א ואילך.

ויאהב (יעקב) גם את רחל: בראשית כט, ל.

וישק יעקב לרחל: בראשית כט, יא.

ע"פ ישקני מנשיקות: לקו"ת שה"ש א, ד. וראה אוה"ת שה"ש ע' כד.

וע"פ אמצאך בחוץ אשקך: לקמן פ' תרומה פ, ג.

אעבדך שבע שנים ברחל: בראשית כט, יח.

לבן הוא בחי' לובן העליון: ע"ח שער העקודים פ"א.

דלית שמאלא בהאי עתיקא: זח"ג קכט, א.

רק שלמטה נשפל בלבן גשמי: ראה לקו"ש חט"ו ע' 262.

כולו הפך לבן טהור: ויקרא יג, יג.

וישכם לבן בבקר: בראשית לב, א.

(ומש"ל דרחל . . פנחס דרמ"ט): ראה אוה"ת כאן ריז, ב שמבאר ”כי הלידה הוא בחי' גילוי ההעלם כמו שהוא בעצמותו, וא"א להיות האצי' כמו שהוא נמשך בבריאה, ולכן היתה מקשה ללדת". ע"ש.

שהם הספי' שבאצי': ל"ת להאריז"ל פ' ויצא.

יהודה הפעם אודה: בראשית כט, לה.

כמ"ש במ"א ע"פ יהודה אתה: לקמן ר"פ ויגש.

וגם לוי . . הפעם ילוה אישי: בלקו"ת שמיני יח, ג. נשא כא, ד מציין לכאן.

וכמ"ש במדרש בעובדא דר' חייא רבה: ראה ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג.

וכן גבי רבא (בפ' אר"ע): שבת פח, א.

ולכן יצא ממנו משה: בלקו"ת צו ח, ג מציין לכאן וציין גם לזח"ב יא, ב.

שלגודל התקשרותו בבחי' בטול: ראה לקו"ת עקב יד, ב. סידור קי, ב. אוה"ת ויצא רו, א. ביאוה"ז להצ"צ ע' תמז.

דצבא השמים . . אינו ענין השתחואה גשמיות אלא שמשתחוה: בגוכי"ק הצ"צ [וכ"ה באוה"ת בשלח ע' שנה שמציין לכאן]: דצבא השמים לך משתחוים שאינו ענין השתחואה גשמית שהרי מיכאל מהלך ת"ק שנה היה כופף הרקיע כו': אלא שמשתחוה. ע"כ. בסה"מ תרס"ט ע' קכו מציין לכאן.

ע"פ טובה הארץ מאד מאד: לקו"ת שלח לח, ב. ושם מציין לכאן.

ומרבע"ה התפלל תקט"ו תפלות: דב"ר יא, ו. ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' קיג.

ועמ"ש במ"א בענין לויתן: ראה לקו"ת שמיני יח, ב.

בחסידים הראשונים: ברכות לב, ב.

(ומבואר . . יונתי כו'): כל המוסגר ליתא בגוכתי"ק הצ"צ.

וכל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. נסמן לעיל ז, א.

אם לא תדעי לך: נוסחא שני' בסה"מ תקס"ד ע' יא. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. לכללות מאמר זה ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאה שני' ע' קפח ואילך). פלח הרמון שה"ש ז, ב. ד"ה זה בענין ורחל היתה יפת תואר מציין בלקו"ת פנחס עח, ד. מטות פז, ב. תצא לו, א. שה"ש יד, ב. כג, ד. ואתחנן ט, ד. תצא לה, ד. לו, ב. תבא מב, ב. באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רסז מציין לכאן.

אם לא תדעי לך: שה"ש א, ח.

ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה: בראשית כט, יז.

פי' יפת תואר: ראה בלקו"ת בד"ה כי תצא בפי' אשת יפת תואר. וראה במאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' קסט. באוה"ת בראשית כרך ה תתקצה, א ההפרש בין יפה תואר ויפה מראה. ספה"מ תרכ"ח ע' קה.

והנה רחל: בבוך 1824 נוסף קודם לזה: ולהבין ענין בעבודת ה': הנה רחל.

כרחל לפני גוזזי' נאלמה: ישעי' נב, ו.

נאלמה: בבוך 1824 ליתא. בבוך 1824 נוסף: והוא יש לה ב' בחי' הנ"ל שהם יפ"ת ויפ"מ, וביאור הדבר: הנה כתיב.

נעשה אדם בצלמנו: בראשית א, כו.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

וכמאמר ונפשי כעפר: ברכות יז, א. סיום תפלת שמו"ע. ראה אוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רסז. בלקו"ת אמור לח, ד מציין לכאן.

עפר אשר בקרקע המשכן: במדבר ה, יז.

וזהו בחינת יפת תואר שיתארו בם כל המדות בשלימותן: מובא באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רסז.

רעותא דלבא . . הקלסתר פנים: והיינו כמ"ש בד"ה בכ"ה בכסליו [לקמן כט, ג] שפנימי' הלב מתאחדת עם המוח בבחי' תרין ריעין דלא מתפרשין, ומאיר גילוי המוח להתאחד עם פנימית הלב וחכמת אדם תאיר פניו דוקא ע"כ בחי' זו יפ"מ (אוה"ת וישלח כרך ה תתעט, ב).

כמו צהבו פניו: פסחים קיג, ב. נדרים מט, ב. מנחות יח, א. חולין ז, ב. ירושלמי שבת פ"ח ה"א. שבת פ"י ה"א. פסחים פ"י ה"א. ובסה"מ תקס"ד ע' יב מפרש ”הכוונה הוא שנתגלה בפנים מבחי' ההעלם העצמי שלו, מפני שזה יתרון המעלה בפנים מכל האברים שאין גילוי ההעלם בשום אבר זולת הפנים". ובלקו"ת צו ט, א. במדבר יא, ד. מסעי צג, ב ”אור החכמה והשכל מאיר פניו ממש".

יאר ה' פניו: במדבר ו, כה.

ומתחת זרועות עולם: דברים לז, כז.

וכעין מ"ש במ"א: ראה לקמן ר"פ משפטים.

וכמו נשמת רשב"י: ראה לקו"ת שה"ש יט, ג ”שהי' לו נשמה דאצילות מלובשת ממש בהגוף שלו למטה ממש וע"ד מ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי שאף לאחר שירדו הנר"נ דאצילות לעוה"ז לצדיקים הראשונים אפשר שלא נשתנו מהותן להיות דבר נפרד מאלקות כו'". ובפ' מטות פז, ד ”מצד שרש מעלת נשמתו שהי' מעלה מ"ן בבחי' גבוה מאד". ובארוכה בד"ה להבין ענין רשב"י תשמ"ה (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ע' שא).

ע"פ עיני כל: ראה לקו"ת מטות פה, ב. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' נד ואילך. הנחות הר"פ ז"ל ע' פה. וראה בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע לדף הנ"ל.

צאן מלשון צאי: ראה גם תו"ח כאן לח, ב. אוה"ת וישלח רכח, א. אוה"ת שה"ש א'קכח.

לובן העליון: ראה לקו"ת יוה"כ סח, ד.

שש שנים . . שיתא סדרי משנה: ראה גם זח"ב קטו, א.

מלשון פרט ועוללות: באוה"ת וישלח רכח, א מציין ”כי פרט היינו הנושר בשעת הבצירה כמבואר במשנה ג' פ"ז דפיאה" וראה שם בארוכה.

ויפרוץ האיש: בראשית ל, מג.

כל חד לפום שיעורא דיליה: בתניא בהקדמה, לקו"ת במדבר א, א מציין לזח"א קג, ב. וראה זח"א קכט, ב.

בפ' שלח בפי' טובה הארץ: לקו"ת שלח לח, ב.

וע"י עובדא דמקלות: זח"א קסב, א. ראה ד"ה ויקח לו יעקב מקל תרצ"ט.

המה המזלות מלשון גד גדי וסינוק לא: ראה שבת סז, ב. וראה אוה"ת ויחי שפב, א — פרש"י התמזל מזלי.

העורכים לגד שלחן: ישעי' סה, יא.

ממגד תבואות שמש: דברים לג, יד.

פי' רועים הם ז' רועים: ראה לקמן לג, ג.

האבות הן הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.

עבדתיך ארבע עשרה שנה: בראשית לא, מא.

ורחל באה עם הצאן: בראשית כט, ט.

וכמ"ש במ"א ע"פ וראית בשביה: ראה לקו"ת כי תצא לו, א ושם מציין לכאן.

שהתורה נק' עוז ותושי': שהש"ר ב, י. זח"א נח, א. צד, א. זח"ג רסט, א. ראה ויק"ר פל"א, ה. ילקוט שמעוני בשלח רמז רמד. ועייג"כ זבחים קטז, א.

לך אמר לבי בקשו פני: תהלים כז, ח.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

יאר הוי' פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.

שבעה ושבעה מוצקות: זכרי' ד, ב. ביאור הפסוק ראה לקו"ת בהעלותך לה, ג ואילך.

כמ"ש לקמן ע"פ כי עמך מקור חיים: לד, ד.

ע"פ והתהלכתי בתוככם: סה"מ תקס"ט ע' קלא. הנחות הר"פ ע' קנו. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרמ.

וישכם לבן בבקר: נוסחא שני' בסה"מ תקס"ד ע' יד. בבוך 755 רנו, א נמצא ביאור אחר המאמר. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. ביאור באוה"ת כרך ה תתסט, א. ראה ד"ה וישכם לבן תשמ"ח.

וישכם לבן בבקר: בראשית לב, א.

לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא. ראה גם לקמן נו, א ואילך. אוה"ת דרושים לשבועות ע' קנז. ד"ה כבוד מלכותך תרס"א.

הגדולה והגבורה כו', בלשון: בסה"מ תקס"ד ע' יד: ”הגדולה כו' גדולה בה' לשון".

שבמקום גדולתו כו': מגילה לא, א. ראה לעיל טז, א.

ואגדלה שמך: בראשית יב, ב.

אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

האבות הן הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג. וראה לקמן עב, ד.

ומדותיו הם המתגלים בנפשם: באוה"ת פ' ואתחנן כרך ו ע' ב'רסח יש הג"ה לכאן ”נ"ב ע' בד"ה וידבר אלקים כו' וארא אל אברהם [= תו"א נה, א] ובד"ה וארא אל אברהם [= תו"א נו, א] ובד"ה להבין ענין האבות הן הן המרכבה [= תו"א עג, א] עכ"ה.

ופחד יצחק: בראשית לא, מב.

וגבורותיו — ידיהם להיות: בבוך תקצ"ה: ידיהם אבל להיות.