אבל יעקב העלה מ"ן לבחי' המקיף דתהו: בלקו"ת שלח נא, א כנראה שמציין לכאן ”שהמשכתם היה כמו בתורה שלמעלה (ועמ"ש קצת כעין זה ע"פ וישלח יעקב)". מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תרנה. ומציין גם לקו"ת חקת ס, א.

וכמארז"ל גבי חזיר שעתיד לחזור וליטהר: ראה של"ה פ' חיי שרה. מדרש תלפיות ענף חזיר בשם רבינו בחיי. ס' הקנה. לקו"ת ד"ה וכל בניך ס"ג. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בהמשך מים רבים תרל"ו ע' פד. ובכ"מ. סה"ש תנש"א ח"א ע' 162 ובמ"מ לשם.

י' גמלים מגמלי אדוניו: בראשית כד, י.

כגמול עלי אמו: תהלים קלא, ב.

ויקם בלילה: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' צ. צד.

ויקם בלילה הוא: בראשית לב, כג.

יחוד ברכה וקדושה: ראה לקו"ת ברכה צג, ד.

בעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע ב, כד.

ופי' הנהר הוא בחי' בינה: פ' אמור צח, ב. ראה לקמן עה, ד.

ונהר יצא מעדן: בראשית ב, י.

ושרש האבות הוא מעבר הנהר . . ונשפלו . . בז"א דאצילות: וכ"כ בדרך מצותיך פב, ב ”אבל עבר הנהר היינו מה שלמעלה מחו"ב דאצילות והוא בחי' המקיפים שלמעלה מהשתלשלות" ע"ש. ראה סה"מ תרל"ט ח"א בהנחת כ"ק מהורש"ב ע' קעז.

וע' בזהר פ' אמור: צח, ב: ”בעבר הנהר ישבו ואפיק לון מגו נהרא עילאה כל הנהר ההוא דאשתמודע". ע"כ. מובא גם לקמן עה, ד ובמ"מ. וראה הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' ה ע"פ זה וז"ל: ”וא"כ מפרשו על ונהר יוצא מעדן בינה דאצי'". בענין עבר הנהר ברוב הדרושים מציין הצ"צ ללקו"ת פ' בחוקותי דרוש הראשון מה, א.

ויותר יעקב לבדו: בראשית לב, כו.

דיעקב הוא בחי' תפארת: זהר חדש תשא (מד, ב). נתבאר באוה"ת ויחי תתקצג, ב.

בזהר פ' תרומה . . קע"ו ע"א: ראה באוה"ת תרומה ע' א'תתקלב שמפרש פי' ”בריח". וראה שם ע' א'תתקיז וע' א'תתקיח ואילך. וענין ”מן הקצה אל הקצה" באוה"ת ויחי שפה, ב.

ובע"כ אתה חי: אבות ד, כב.

ד' שנכנסו לפרדס: חגיגה יד, ב. ראה לקו"ת שלח מ, ד. ואתחנן ח, ב. שה"ש לו, ב מציינים לכאן. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקכז שמציין לכאן. וראה שם ע' תקמא. נזכר בד"ה וכל העם רואים בסה"מ תרמ"ז ע' צד.

רק ר"ע נכנס בשלום: כגירסת העין יעקב שם. ירושלמי שם פ"ב ה"א.

עזה כמות האהבה: שה"ש ח, ו.

היינו בחי' הרצוא ושוב במדה ומזיגה נכונה: ראה באוה"ת אחרי כרך ב ע' תקמא: ”ששרש נשמת ר"ע היתה במעלה ומדרגה גדולה לקבל הגילוי". וראה במאמרי אדה"ז — ענינים ע' תו: ”ר"ע יצא בשלום מפני שירידתו היתה בקו האמצעי".

ולכן הי' ר"ע מקור כל התורה שבע"פ: ראה לקו"ש חכ"ב ע' 140.

סתם משנה ר"מ: סנהדרין פו, א.

מימינו אש דת למו: דברים לג, ב.

להמשיך אא"ס למטה דוקא בתומ"צ: ראה ד"ה כתוב באוה"ח בסה"מ אתהלך לאזניא (ס"ע לג), ובארוכה ד"ה וכל הלבבות באוה"ת אחרי (כךר ב ע' תקלח). ד"ה אחרי מות תרמ"ט. לקו"ש ח"ג ע' 988 ואילך. לקו"ש חכ"ב ע' 140.

ויבא לו יין: בראשית כז, כה.

ופי' בזהר: זח"ג קפט, א.

דיעקב הוא שלימו דאבהן: זח"א קעא, ב. וראה לעיל יז, ג.

לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט.

ויקח מן הבא בידו: ב' הנחות אחרות נדפסו בסה"מ תקס"ה ע' ס. ראה ברשימות המאמרים שבסה"מ תקס"ב ח"ב בסופו הערה 39. ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 50. ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' מט, חלק מהמאמר עם הוספות וקיצורים שם (הוצאת תש"ס) ע' נג ואילך.

ויקח מן הבא בידו: בראשית לב, טו.

והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו: בראשית ד, ד.

שהי' קרבן מנחה: ירושלמי מגילה פ"א הי"א.

תפלה שכנגד קרבנות: ברכות כו, ב.

בתשובת אמונת שמואל: להרב אהרן שמואל ב"ר ישראל קאידנובר, נדפס לפעם הראשונה בפפא"מ שנת תמ"ג. השאלה למה קורין תפלת מנחה מנחה, ומבאר.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

ולמת"ב: ת"ז בהקדמה.

כי ממך הכל: דה"א כט, יד.

והכל הוא בזיו וההארה כו': בסה"מ תרכ"ז ע' נה יש הגה"ה לכאן.

השתלשלות. השתלשלות: באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפה השתלשלות, האחד השתלשלות. ע"ש הגהות על קטע זה.

ויובן זה בעבודת ה': ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תשצא.

וחיי החיים של כל העולמות: באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רסח וז"ל: ”(נ"ב לכאורה חיים חו"ב וחיי החיים כתר, וצ"ע, עכ"ה)", עכ"ל. בענין הצ"ע ראה גם אוה"ת כי תשא ע' א'תתסז.

לפי מזגה ותכונתה: באוה"ת דברים כרך ו שם וז"ל: ”(נ"ב ע' בד"ה שמאלו תחת לראשי בפ' כי תשא שזהו האהבה דבכל לבבך, עכ"ה)", עכ"ל.

כי אני ה' לא שניתי . . ולהתכלל באחד ממש: באוה"ת שם וז"ל: ”(נ"ב, והגם שצ"ל איך אפשר שהנפש תכלל בבחי' אני ה' לא שניתי שהוא אור א"ס שלמעלה מחיי החיים, מיהו במ"א בדרוש המילויים כתבתי [אולי הכוונה להנדפס באוה"ת-ענינים ע' רמ ואילך] שי"ל ע"ד ענין המילויים של השמות ועמ"ש בד"ה תקעו בחדש, דרוש השני פ"ב, וע' בסש"ב פי"ט הגם שתהי' אין ואפס כו' ע"ש, עכ"ה)", עכ"ל.

והנה כתיב: ראה אוה"ת פ' בראשית יד, א.

פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י. ראה תו"א לקמן צג, ג. לקו"ת שה"ש ט, ד. סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' נ.

ואעפ"כ למטה בעוה"ז . . חי' טמאה: ראה אוה"ת וירא צג, ב. וארא ע' קסד. נ"ך ע' תסו. כרך ב ע' א'נז. מובא באוה"ת ואתחנן ע' תו. סה"מ תרכ"ז ע' נ. וראה גם בלקו"ת שה"ש ט, ד.

כי אדרבה: באוה"ת פ' בראשית יד, א: כי הנה אדרבה. ראה ביאור התירוץ בביאוה"ז לאדה"א כז, רע"ד. ובאוה"ת בלק ע' א'מז.

כמ"ש במ"א: לעיל בפ' תולדות ד"ה ראה ריח בני. וראה באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפו.

רם על כל גוים ה': תהלים קיג, ד.

ויעקב יו"ד עקב: נסמן לעיל כא, א. קטע מכאן מובא באוה"ת פ' כי תצא ע' תתעא.

שיו"ד היא הארה מצומצמת: באוה"ת תבוא ע' תתרעב נוסף ”(ע"ד לעולם ילמד אדם לתלמידו בדרך קצרה, בבה"ז פ' אחרי דע"ט ע"ב)". ראה באוה"ת פ' ראה ע' תשפה.

דקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.

ע"י צפור המדברת: בלקו"ת במדבר כ, א מביא זה וכמ"ש בלקו"א בשם המגיד נ"ע, וראה במ"מ לשם. המשל הזה מובא גם בלקו"ת שה"ש לז, א. וראה בד"ה אם בחקתי תרמ"ג ע' קלג. קטע מכאן מובא בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' רצד. תרכ"ט (הוצאת קה"ת תשנ"ב) ע' ג.

לב מלכים אין חקר: משלי כה, ג.

ומי שאינו אוכל ג' ימים: בסה"מ תרכ"ט שם מביא מגמרא שבועות כה. ונדרים טו, א מענין שבועה שלא אישן ג' ימים.

ח' חכמה ומזל הח' נוצר חסד: ”ואולי י"ל שבמ"ש אדה"ז ”מזל הח' נוצר חסד", מוסיף רמז בר"ת ד”מנחה", מזל נוצר חסד" (או מזל נוצר שהוא מזל הח')" — סה"ש תשמ"ח כרך ב ע' 521.

ומזל הח' נוצר חסד: ראה זח"ג רפט, ד. ע"ח שער הכללים פ"ה. וראה גם לקמן מח, ד. סט, א. לקו"ת צו טו, ג. ובכ"מ.

אז אהפך אל עמים: צפני' ג, ט. באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקג מציין לכאן: גבי יעקב ועשו שהי' התגלות בחי' כתר.

דהע"ה אמר הודיעו בעמים עלילותיו: דה"א טז, ח. תהלים קה, א.

הבו לה' משפחות עמים כו' ויאמרו הגוים כו': תהלים צו, ז-י. דה"א טז, כח. לא.

יעקב י' עקב: נסמן לעיל כא, א. ובאוה"ת תצא ע' תתעו מציין לכאן.

ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

ואתם קרויים אדם: יבמות סא, א. זח"א כ, ב. זח"ב כה, ב.