מעשה אבות סימן לבנים: ראה ב"ר פ"מ, ו: צא וכבוש את הדרך לפני בניך. רמב"ן בראשית יב, ו: כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. לקו"ש חכ"ה ע' 123.

והנה העלאת מ"ן . . השוה ומשוה כו': נזכר באוה"ת נ"ך כרך א' ע' תרנה. נתבאר בלקו"ת חקת נט, ד. בלקו"ת בחוקותי נ, ד. חקת ס, א. שה"ש לו, ב מציינים לכאן.

פרים בני בקר שנים: במדבר כח, יט.

מי יתן טהור מטמא: איוב יד, ד.

ששם כחשכה כאורה: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'פא.

קטן וגדול שם הוא: איוב ג, יט.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

והוא עבר לפניהם: בראשית לג, ג.

הנה בכיה . . בבכי יבואו: מובא בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' שג בשינויים.

דוחה המותרות בליחות הדמעות: ראה באוה"ת נ"ך כרך א ירמי' ע' שעב שכתב שיש להעיר ממ"ש בסידור שער הסוכות בענין ויעקב אמר אז יבקע. וממ"ש בת"א בד"ה יביאו לבוש. ע"ש.

כמ"ש בזהר שה"ש: ראה מדרש הנעלם בזהר וירא צח, ב. לקו"ת תצא לז, ד. לקו"ש ח"ט ע' 208.

ושמועה טובה תדשן עצם: משלי טו, ל.

וכמעשה דאספסיינוס: גיטין נו, ב.

בבכי יבאו: ירמי' לא, ח.

ויאבק איש עמו: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' קמח. הנחת ר' משה בן כ"ק אדה"ז שם ע' קסד. ומתחיל: ”בזהר פ' וישלח ויאבק איש עמו". ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. חלק מהמאמר מהנחת כ"ק אדה"א עם הגהות באוה"ת כרך ה תתעה, א. וראה גם בכרך ז תתתל, א. חוקת ע' תשסד ואילך.

ויאבק איש עמו: בראשית לב, כה.

מלחמת הס"מ בסטרא דקדושה: בסה"מ תקס"ו ע' פא: ”לכאורה יפלא מאד איך יתכן למעלה ענין המלחמה של יעקב ושרו של עשו שהוא בחי' המלחמה בין סט' דקדושה לסט"א". וראה גם באוה"ת וישלח תתעה, א. כרך ז תתתל, ב.

מלחמה לה' בעמלק: שמות יז, טז.

וכנודע מן הפרדס: שער יז שער ירך יעקב. באוה"ת שם כרך ה מציין שער י"ז הוא שער ירך יעקב שהביא בשם הזהר וז"ל: והוא צולע על ירכו דא איהו נצח ישראל כו' דלא אתנבי מתמן בר נש עד דאתא שמואל נביאה ועל דא כתיב וגם נצח ישראל לא ישקר כדין אתתקן דרגא דא כו'. בסה"מ תקס"ו שם ע' קכ: ”שפגם בחי' הנצח דקדושה שמשם אור הנבואה שופע למטה בנבואה כו' וע"כ לא היתה הנבואה בישראל".

נצח ישראל לא ישקר: שמואל-א טו, כט.

לא כאברהם: ספרי דברים לב, ט. ראה לעיל יב, א. ענין זה לא נזכר בב' הנחות בסה"מ תקס"ו.

מותרי החסד: ראה לעיל כה, ב.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

חיל בלע ויקיאנו: איוב כ, טו.

בלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

עת אשר שלט האדם באדם: קהלת ח, ט.

כחשיכה כאורה: ראה באוה"ת פ' וישלח כרך ה תתעה, א.

שממית בידים תתפש: משלי ל, כה. בלקו"ת פ' ראה לא, א. סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רצב — מציינים לכאן.

ואלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא. בסה"מ תקס"ו (הוצאה ראשונה) ע' פג מבאר ”שמאחר שלא הי' עדיין מלך בישראל הוא התיקון דאצי' לכך מלכו הז' מלכים קדמאין בארץ אדום שמשם ינקו פנימי' השפע עליונה מאחר ששם כחשיכה כאורה שוים כו'".

מלך אין באדום: מלכים-א כב, מח.

יאר ה' פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב. בהנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו מביא במקומו הפסוק ”יאר ה' פניו אליך".

תחילת הביטול . . כמו חב"ד: באוה"ת כאן תתעה, ב ”זה צ"ע דבאדם כשנמשך ההתפעלות באהוי"ר בלב חשוב יותר מאלו ההתבוננות רק במוחו ושכלו ולא נגע ללב וצ"ע בסש"ב פט"ז בענין מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" ע"ש.

שהם הם בחי' בטול ממש: באוה"ת נוסף: (ע' בסש"ב פל"ה בהג"ה).

ואינן עצמות הבטול ממש: באוה"ת יש הג"ה לכאן.

עד שנמשך . . מקום לעצמם: ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תלז.

וקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.

אם תגביה כנשר: עובדי' ד. בהנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו מקשה כאן: ”לכאורה מה שאמר כנשר דוקא, וגם איך ביכולתו להגביה א"ע כ"כ עצמו". לקמן קב, ב. לקו"ת צו טז, ב מציינים לכאן. באוה"ת וישלח כרך ה תתעג, א מציין לכאן. וגם מציין לכמה מקומות שמדבר מענין נשר.

שרוצים לינק מאא"ס ב"ה שלא ע"י הקדושה: ראה אוה"ת פ' תצוה ע' א'תרצד.

ואם צדקת: איוב לה, ז.

יעקב מובחר שבאבות: נסמן לעיל יז, ג.

והאבות הן הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.

משא"כ בחב"ד . . שאין בזה לעו"ז: ראה אוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה: ”ועיין בהרמ"ז ר"פ ויקהל, וצ"ע בת"א בד"ה ויאבק שאין קליפה רק נגד ז"ת ולא נגד ג"ר כו', מ"מ הרמ"ז ביאר שהוא נגד היכל הרצון". בתורת שמואל תרכ"ט (בהוצאת תשנ"ב) ע' יב מציין ע"ז וז"ל: אך צ"ע מההגהות לד"ה תער השכירה מהרמ"ז שיש בעשי' לעו"ז גם נגד ע"י, ומההגהות לד"ה קמיפלגי במתיבתא דרקיע מענין ד"מ נגעים שנגע היפך הענג, וי"ל כי רבינו ז"ל חולק בזה על הרמ"ז וצע"ג" עכ"ל שם. ועיין במ"מ בסה"מ תרכ"ט שם. [ד"ה תער השכירה נדפס באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשפג. ובסה"מ הנחות — תרט"ז (נמצא בדפוס). ומהגהות לד"ה קמיפלגי, ראה אוה"ת פ' תזריע ע'רנב, ושם כרך ב ע' תקכח].

וכמבואר מההיכלות . . בהיכל ק"ק: ראה באוה"ת על מגילת אסתר ע' ב'רסה דהיכל קדה"ק הוא כסה"כ שלמעלה, כמ"ש בע"ח, ומבואר ג"כ בסידור בדרוש שאחר עלינו לשבח המתחיל ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב נ"ג. ולקמן ק, ד.

רק נגד ז"ת: באוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה: ”ולא נגד ג"ר דהיינו שאין בהם היכל נגד היכל ק"ק דקדושה" ע"ש.

בפ' קדש ולזכרון בין עיניך: שמות יג, ט.

שפ' קדש היא בחי' חכמה: ראה לקמן פו, ג. פז, ב. צב, ד.

במלחמת עמלק לא תשכח: דברים כה, יט.

חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה: פיוט בתפלת נעילה ע"פ ברכות כט, ב. ראה שיחת ש"פ תשא תשכ"ז.

ולתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א. וראה בהמשך מים רבים תרל"ו סעי' א ע' ב: ”פי' שאם הי' לו דעת חזק ונודע כי הדעת הו"ע ההתקשרות, וא"כ לא הי' נפרד וממילא לא הי' מתאוה תאוות כלל והסיבה למה יתאוה לדברים רבים מפני היותו נפרד כו'. וזהו ענין אומרו לתאוה יבקש נפרד שהוא היפך הדעת ולכן מרובים צרכיו אשר יתאוה להם" עכ"ל ע"ש. וראה בארוכה בתקס"ו ע' פו.

שיעקב הוא י' עקב: ראה קהלת יעקב ערך ישראל. ומסומן לעיל כה, ג.

היינו הארת יסוד אבא: בלקו"ת בלק עב, ג מציין לכאן. וזהו ענין התפלה שהוא המשכת הדעת שמבחי' יסוד אבא — לקו"ת בלק עא, ד.

ובזה טעה הס"מ: ראה אוה"ת פ' בלק ע' א'יג.

בבחי' דכר דקליפה שכנגד ז"א: ראה באוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה שזה נגד פי' הרמ"ז ר"פ ויקהל ע"ש.

ההפרש שבין עפר לאבק שנז' בזוהר: ח"א קע, א. עפר דכל איבין נפקין מינה אבל אבק אינו מצמיח, וכן אפר אינו מצמיח בטוב, רק מעט מזעיר דאפר הוא מה דאשתאר מנורא — ד"ה זה יתנו תרנ"ח ע' קכח. ראה בסה"מ תקס"ו (הוצאה הראשונה) ע' פח. ובאוה"ת בראשית כרך ג תקכו, ב. אוה"ת חקת ע' תשעא. שה"ש כרך ב ע' תשיט ואילך. כרך ג ע' תתעא. ובאוה"ת לאיוב ע' תרנז שכאן מיירי בבירור שמלמעלה למטה ואז האבק הוא הפסולת שנדחה למטה, וכענין הוצאת הדשן מהקרבנות ע"ש. עיין באוה"ת וישלח כרך ז תתלא, ב. ראה בסה"מ תרל"ט ע' נא. בלקו"ת שמע"צ עט, ד. אוה"ת חקת כרך ג ע' תשס ואילך ע' תת. תתמ — מציינים לכאן.

הכל היה מן העפר: קהלת ג, כ.

ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן: במדבר ה, ז.

אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.

אני אותיות אין: ראה מאו"א אות א סעי' ס.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

דאשתאר מן נורא: זח"א קע, א.

כמשל העצים שדולקים באש . . ולא נשאר אלא יסוד העפר: ראה אגה"ק סי' טו (קכא, ב) ובליקוט פי' שם.

שלכן הוא כשר לכסוי הדם: חולין פח, ב. ובתוס' שם בד"ה מצינו.

העלו אבק עד כה"כ: חולין צא, א. זח"א קע, א.

שגם בחי' אבק נתכלל למעלה: ראה לקו"ת תצא לט, ד. ר"ה סא, ד.

לעולם ירגיז: ברכות ה, א. זח"א רב, א. זח"ג קיג, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר השיחות תש"א ע' 59.

ובמקום שבע"ת כו': נסמן לעיל כא, ג.

והאבק . . עלה עד כסה"כ: ראה אוה"ת בשלח ע' תלו. תנג.

דמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב. ראה לעיל ט, ג. כ, ד לקמן לט, ג ”פי' יתיר על הכלי".

וכמ"ש בזהר ע"פ בכל לבבך: זח"ב כו, ב. כז, א לאכללא שמאלא בימינא.

והאבק הוא מל' דקליפה: בספר הערכים-חב"ד כרך א בערך אבק טור סג הערה 5 מציין שבלקו"ת תצא לט, ד מפורש שהוא ענין גקה"ט שלמטה מנוגה, ובאוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשיט מבאר שאבק הוא מל' דקליפת נוגה. וראה גם באוה"ת פ' ויצא תתמד, ב. וראה בספר החקירה צג, ב ערך אבק.