ה' בנקוד פתח בחכמה: לעיל סז, ד. פרדס שער הנקודות פ"ה. פע"ח שער העמידה פי"ט. וראה באוה"ת ואתחנן ע' שעט.

רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב. ראה לעיל א, א.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

ויטע אשל: בראשית כא, לג.

ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.

במקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. ראה בהנסמן לעיל טז, א.

אך הנה עיקר המשכות אברהם אבינו: באוה"ת לך לך כרך ד תרפה, א ובסה"מ תר"ן ע' שלז מציין לכאן.

בעולמות עליונים: ע' באוה"ת ויחי כרך ב שצח, ב. דרושים לחג השבועות ע' קעט. ראה אוה"ת פ' ראה ע' תשנז.

ויקרא שם בשם ה' אל עולם: בראשית לא, לג. אוה"ת פ' יתרו ע' א'ט.

וגם הנפש אשר עשו בחרן: בראשית יב, ה.

מצותי . . אהבה זו: קטע זה מובא באוה"ת פ' וירא כרך א פח, ב. וראה לעיל לד, ד קדשנו במצותיו דייקא.

הקב"ה מבקר חולים: סוטה יד, א.

סמכוני באשישות: שה"ש ב, ה. ראה פי' הפסוק באוה"ת שה"ש ע' ריא.

הקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. ראה גם לעיל לה, ב ובמ"מ לשם.

תפילין מלשון התקשרות: ראה בערכי הכינוים לבעל סה"ד מערכת תפילין. מובא באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתקטז.

ומי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחילתו. ת"ז תי' ו' בסופו. נסמן לעיל נ, ב.

בראשית בשביל ישראל: ראה ב"ר א, ד. ויק"ר לו, ד. רש"י ורמב"ן בראשית א, א.

ומשם יפרד: בראשית ב, י.

וירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.

כי אל דעות ה': שמואל-א ב, ג. ראה המשך ר"ה תרצ"ד (נדפס בספר המאמרים ה'תשי"א). תש"ג ע' 126.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

ולו נתכנו עלילות: שמואל-א ב, ג. ראה לעיל יא, ד.

נעשה אדם בצלמינו: בראשית א, כו.

בצלמנו בחי' התורה: ראה אוה"ת בראשית כרך ג תקד, א.

ולא תחללו שלא לעשות חלל: ויקרא כב, לב. וראה לקמן פג, ב.

שלא לעשות חלל: שבת לג, א.

כי ה' אלקיך אש אוכלה: דברים ד, כד.

דוחק רגלי השכינה: ברכות מג, ב.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

אבל תלמיד חכם: ראה לקו"ש חט"ז ע' 437 הערה 26.

ת"ח אין אור של גינהם שולט בו: חגיגה כז, א.

והר סיני עשן: שמות יט, יח.

שלש מתנות טובות כו': ברכות ה, א.

יוסף דעת יוסף מכאוב: קהלת א, יח.

חכמים הם להרע: ירמי' ד, כב.

ז' שמות . . בסדר השתלשלות: ראה בד"ה מאי חנוכה תרע"ג ”ומש"ש [בתו"א כאן] בענין ז' שמות כו' הן אורות המתלבשים בכלים כמש"ש בהביאור בהג"ה [לקמן סח, ד] ומשה הוא בבחי' עצם החכמה", ע"ש.

המשפילי לראות בשמים ובארץ: תהלים קיג, ו.

על המשכת התורה . . ידבר: ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תתלב.

משה בחי' בטול: בלקו"ת פקודי ה, ד מציין לד"ה משה ידבר בענין בטול, ואולי הכוונה לכאן.

והאיש משה ענו מאד . . ונחנו מה: במדבר יב, ג. בשלח טז, ח.

ידבר עמים: תהלים מז, ד. ראה גם לעיל ד, א. נו, א. פב, ג.

משה שושבינא דמלכא: זח"ג כ, א. נג, ב. ערה, ב. ראה לקמן קי, א. קיא, א. לקו"ת במדבר ב, ד. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתסג. בלקו"ת בהעלותך לב, ב מציין לכאן.

ואיש האלקים: דברים לג, א.

אדם בגימט' מ"ה: נסמן לעיל נב, ב.

אין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. נג, ד.

כמארז"ל גבי הלל עונה אחריהם מה שהם אומרים: סוכה לח, א.

יענה להמשכה זו של משה: ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'קיז.

אתפשטותא דמשה בכל דרא: ת"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א). ועייג"כ זח"ג רטז, ב. רעג, א. ת"ז ת"ע (תלח, ב).

כל הקורא ושונה: ראה תדב"א רבה רפי"ח.

ושכינה מדברת: נסמן לעיל נו, א.

אני המשנה המדברת בפיך: מגיד משרים להב"י ר"פ ויקרא. ועוד.

משה שפיר קאמרת: שבת קא, ב וש"נ.

ואבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. רנח, א. ת"ז תי' כא.

ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

זו הלכה שבפי ת"ח: ראה אוה"ת יתרו ע' תתלב שציין לכאן וכתב שאדה"ז ס"ל כדעת העבודת הקדש ח"ד פל"ג שכל הדברות הבינו ישראל מפיו בלי שום אמצעי ושכן כתב בעל העקדה ודלא כהרמב"ן ורש"י וכ"ש דלא כהרמב"ם, ע"ש. העבוה"ק נתבאר ג"כ בארוכה באוה"ת יתרו ע' תתמד ואילך.

קנה חכמה: משלי ד, ה.

ביאור על הנ"ל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' רטז. המאמר עם הגהות באוה"ת פ' יתרו ע' תתנא. ראה לקמן עג, ד.

דעם היות . . מוחין דיניקה: ראה אוה"ת פ' תרומה ע' א'תקכד.

עיקר ההמשכה למעלה . . הגילוי למטה גם בעשי': ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'תיד.

עיקר ההמשכה למעלה: ראה קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח שכל המצות הם תוספות אור באצילות.

כי ז"א הוא בעל ט' ספי' ט' פעמים ט': ראה לקו"ת במדבר יז, ב. אוה"ת יתרו ע' תתקמ. קטע מובא בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תרכב.

עיבור יניקה מוחין: ראה דרך מצותיך מצות קרבן פסח. ספר המאמרים תש"ג בד"ה ביום השמיני עצרת ע' נה.

היינו שהמשיך אוא"ס בז"א . . (פי' כי הז' שמות . . אורות של הז' מדות: הג"ה זו נתבאר בד"ה ויצב שם תרנ"ה ע' נ מבאר שזהו"ע המשכת האורות בכלים ומציין שם להגה"ה שנדפס באוה"ת יתרו ע' תתנב. וראה בד"ה ראה נתתיך עזר"ת ע' קלא.

ענין המצות שקיים אברהם: ראה בסה"מ תרכ"ז ע' כט דאברהם המשיך להיות גדלות ז"א שהוא ענין רמ"ח אברים דמלכא ט' ספירות טפ"ט כו' וה' חסדים המגדילים שהם שרש רמ"ח מ"ע. ע"ש.

עד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. ראה לקמן עט, ב. וראה לעיל סג, ב. לקו"ת בהר מג, ב ובמ"מ לשם.

כי הז' שמות: ראה בד"ה מאי חנוכה תרע"ג (בהמשך תער"ב).

הם בחי' אורות: וי"ל שזהו להשטה שגם בהאור שייך ע"ס — ד"ה והי' עקב עטר"ת ע' תקצה.

חסד אל כל היום: תהלים נב, ג.

בת היתה לאברהם ובכל שמה: בבא בתרא טז, ב.

ומעולם לא קראו להקב"ה . . אדון . . אלא אברהם: ראה ברכות ז, ב.

אבל כדי שיומשך בבי"ע: באוה"ת לך לך כרך ד תרפח, א מציין לכאן בענין הארון המשכת התורה ע"י משה דוקא.

משה . . ח"ס שבכתר: ראה אוה"ת פ' תצוה ע' א'תרב.

ועברתי . . אני ולא מלאך: שמות יב, יב. מכילתא פ' בא פס' והכיתי. מדרש הנעלם זח"א קיז, א.

וכמ"ש באדרא רבא: ראה לקו"ת אמור לט, א. שה"ש כג, א שמציין לכאן. וראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'שפז. באוה"ת פ' יתרו ע' תתנג מבאר ”וי"ל דהיינו לפי שאברהם המשיך מוחין דיניקה בז"א ומזה לא יכול להיות עדיין השפעה למטה בבי"ע רק תוס' אור באצי', אבל ע"י משה נמשך מוחין דגדלות לז"א", ע"ש. בסה"מ תרל"ה פרק קצו. ובסה"מ תרס"ה ע' קפז מביא קטע מכאן.

באד"ר . . בענין תלת עלמין דנפיק: בלקו"ת אמור לט, א ובשה"ש כו, א מציין לכאן.

מהתיקון הראשון מי"ג ת"ד דא"א: ראה אוה"ת במדבר בהוספות (כרך מטות-מסעי) ע' א'תלב.

משה ידבר: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. בבוך 1824 צ, ג בכותרת: ביאור.

שע"י רבוי אורות נעשה הגדלת הכלים: ”דכאשר הכלי הוא כלי לקבל את האור, הנה ע"י ריבוי האור בהכלי נעשה הגדלה בהכלי, והוא שע"י המצות ממשיכים גילוי אוא"ס וע"י ריבוי האורות בהכלים נעשה הגדלת הכלים" — ד"ה יו"ט של ר"ה תרס"ה.

ויקרא אברהם בשם ה' אל עולם: בראשית לא, לג.

כי הנה . . וע"י גמ"ח כו': ראה אוה"ת פ' תרומה ע' א'תקכה.

ואת הנפש אשר עשו בחרן: בראשית יב, ה.

אך כ"ז אינו לפי ערך עשי' . . להמשיך מלמעלה: ור"ל שכדי להמשיך מעט למטה צ"ל למעלה ההמשכה רב במאד עד שאחר ההשתלשלות יומשך גם מעט מעט למטה. — אוה"ת פ' נצבים ע' א'תקכז.