ויעש דוד שם: שמואל-ב ח, יג.

וכמו שאמר מורי הה"מ ז"ל ע"פ בעמדם תרפינה כנפיהם: או"ת (הוצאת קה"ת) סח, א.

מרפים אהוי"ר: ראה סה"מ תרס"ח ס"ע רכד.

והקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א.

כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

מי גוי גדול: דברים ד, ז.

עיקר השפעת החכמה: ראה גם לעיל סט, א.

אית חסד ואית חסד: זח"א ריט, א.

אית חסד — ומשה: בבוך 80 ומשה כו'.

כי מן המים: שמות ב, י.

שמטה ראשונה: ראה לעיל נא, ד. לקמן עו, ב בהערה שם.

ויקרא ה' ה': שמות לד, ו.

שאבא יונק ממזל הח': ראה זח"ג רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה. ובכ"מ.

והיינו מלמעלה מן ההשתלשלות: לקמן קיא, ב מציין לכאן.

כי אל דעות ה': שמואל-א ב, ג. ראה סידור מד, ב. ובהגהות לשם באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקעו. מצות זכירת עמלק פרק א (דרך מצותיך צד, ב). שרש מצות התפלה פרק כג (קכז, ב).

אימתא דמארי' עלי': נדה יג, א.

עתידים צדיקים: ב"ב עה, ב. נסמן לעיל יח, ד.

משה . . ע"י בחי' מ"ה: לקמן פד, א מציין לכאן.

כי שמים כעשן נמלחו: ישעי' נא, ו. ראה לקו"ת חוקת סה, א [ומקבילו באוה"ת פ' חוקת ע' תתפז]. שם ויקרא ו, ב. שה"ש יז, א.

שמים חדשים וארץ חדשה: ישעי' סה, יז. כמ"ש בתניא בחנוך קטן:

עונה אחריהן מה שהן אומרין: ראה סוכה לח, א.

תלמוד בבריאה: נסמן לעיל יז, א.

הקב"ה שונה כנגדו: תדב"א רבה ר"פ יח.

קול הוא המשכה: ראה גם לעיל כז, ב. ובכ"מ.

מראיהם ומעשיהם: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי — בסה"מ תקס"ו ע' ריב ורשום ”חג השבועות". בבוך באב' 17 רשום ”ביאור שני על משה ידבר הנ"ל". באוה"ת פ' כי תצא ע' תתפה מציין לד"ה זה בשם: ”ד"ה כאשר יהי' האופן כו' (שבועות תקס"ו)". ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. ד"ה מראיהם ומעשיהם במאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תכז מיוסד על מאמר זה. מאמר זה נתבאר בד"ה מראיהם ומעשיהם — יום ב' דחג השבועות תשל"ב. בהתמים חוברת ב דף מז, א (ומועתק גם בהיום יום י"ח שבט): ”כ"ק אדמו"ר הצ"צ ספר לבנו אאזמו"ר מהר"ש, אשר הדרוש ומראיהם ומעשיהם — תורה אור פ' יתרו — הוא דרוש הראשון שאמר הרב המגיד ממעזריטש בשעת קבלו את הנשיאות — חג השבועות תקכ"א — כפי אשר שמעו רבינו הזקן מפי הרמ"מ מהאראדק — בעל פרי הארץ — שהי' באותו מעמד, רק שרבינו ביאר הדרוש ע"פ סגנונו". עכ"ל. וכ"ה בד"ה זה תשל"ב בסופו.

מראיהם ומעשיהם: יחזקאל א, טז. ראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' שצז בפי' אופן.

כמו אופן קטן בתוך אופן גדול: ראה אוה"ת פ' כי תצא ע' תתפד. פ' יתרו כרך ח ע' ב'תתקעח.

רוח החיה באופנים: בסה"מ תקס"ו ע' ריב ”לכאורה יש להבין מה שאמר ורוח החיה לשון יחידו' ולא אמר רוח החיות".

רוח החי' באופנים: יחזקאל א, כ. כא.

שו"ה וזהו — רוח החיה . . פני ארי': בבוך 17 נמצא במקומו: גם באופנים שהם בעשי' ולכן נאמר בהם ומעשיהם, משא"כ בחיות (וזהו רוח החיה הידוע הוא בחי' כללות של הד' חיות שכללות הוא בחי' אדם כמ"ש ויהי האדם לנפש חיה): כי פני.

אדם אדמה לעליון: ראה ספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב פל"ג. של"ה ג, ב. כ, ב. רסח, ב. שא, ב. שעג, א. שפו, ב. עבוה"ק ח"א פי"ז. מובא בכ"מ בדא"ח. ראה לקמן עו, ב. לקו"ת צו, ח, ב. במדבר יג, ב. שה"ש יא, ג. ובכ"מ.

בחג השבועות גילוי של שער החמישים: ראה לקו"ת שה"ש מז, ד שמציין לכאן. ראה גם לקו"ש ח"ג ע' 996 בהערה 12-10.

שער החמישים הוא הכולל ומקיף כל הבחי': ע"ח שער א"א פי"ד. ראה לקו"ת במדבר י, ד וש"נ.

ותחסרהו מעט מאלקים: תהלים ח, ו.

המ"ט שערי בינה נמסרו לו: ר"ה כא, ב. זח"ב קטו, א. זח"ג רטז, א.

וכדאיתא בזוהר ע"פ ויקרא: שמות לד, ו. נתבאר באוה"ת תשא ע' ב'סז.

נוצר אותיות צנור ואותיות רצון: באג"ק כרך ב לכ"ק אדמו"ר זי"ע ע' קיט בהערה כ' וז"ל ”בתו"א (ד"ה מראיהם ומעשיהם), בלקו"ת (ביאור לד"ה וידבר גו' ראשי המטות פ"ג) ועוד, הובא דנוצר אותיות צנור ואותיות רצון, בלי הוראת מקור, ולע"ע מצאתיו בכתבי האריז"ל בל"ת (פ' תולדות ופ' תשא ובמקומות המקבילים בס' הלקוטים) ובפע"ח (שער הסליחות פ"ח. ובמקומות המקבילים בשער הכוונות ובסי' האריז"ל) דנוצר אותיות רצון, ובמקדש מלך לזח"ב קנו, א. ובזהר הרקיע לזח"א [נ, א] (הובא בלקו"ת ד"ה את קרבני לחמי — השני — ספ"ב) דצנור אותיות רצון", עכ"ל. ראה גם לעיל סא, ג. דרך מצותיך קכז, א. המשך תערב פרק סו (ח"א ע' קכג) שמציין לכאן.

ומדרגת אברהם חסד דאצי': ראה אגה"ק סי' טו ובליקוט פירושים — חיטריק שם.

נוצר חסד . . פוקד עון אבות: שמות לד, ז.

משא"כ נוצר חסד היא בחי' חסד שלמעלה: מובא באוה"ת פ' האזינו ע' א'תרמו, ע"ש.

נהר דינור: זח"א רא, א. זח"ב ריא, ב. וע' לעיל פ' מקץ לא, א. לקמן קיח, א. לקו"ת פ' בשלח א, ד. ויקרא הוספות נב, ב, פ' מטות פג, א [שם מציין לכאן]. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזני ע' קכו. קסח. מאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תקטו ובמ"מ לשם. אוה"ת פ' חיי שרה קלב, א.

פי' אלפים: בלקו"ת פ' וזאת הברכה צג, ג מציין לכאן.

כי א' הוא יו"ד למעלה כו': בלקו"ת פ' ראה כז, ג. מציין לכאן.

שמצינו בגמרא: בבא מציעא פה, א. ראה גם לקמן קיח, א.

ממעשה דקטינא חריך שקיה: ראה בבא מציעא פה, א.

במילוי אלפי"ן: ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתקיב שהוא ענין אות האלף דשם אהי' ע"ש. ראה מק"מ לזח"ב פט, א בשם האריז"ל.

אנא עתיד וזמין לאתגלאה: ראה זח"ג יא, א. סה, ב. בלקו"ת מצורע כד, ד מציין לכאן.

כי אלף משמש על העתיד: בסה"מ תקס"ו ע' רטו ”כמו אעשה, ארצה, אפקוד".

וכך הוא סדר כל ההשתלשלות: בתקס"ו ע' רטז הקשה שלפ"ז היה מהראוי שיהי' הוי"ו שבאמצע אות האל"ף מתמשך ביושר ולא באלכסון, ומתרץ שיש בזה ענין עמוק לי"ח שההמשכה צריך להיות באלכסון שמשמאל לימין דוקא וכמ"ש שמאלו תחת לראשי ע"ש.

שו"ה חסד — בחי' משה: בבוך 17 הנ"ל נוסף ”(כי רצון בגימט' משה)". ובאוה"ת פ' תצוה ע' א'תרג ”היינו כי נוצר גימט' משה עם הכולל". וכ"ה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תשסג. ביהל אור ע' תקה. וראה ד"ה כי ידעתיו תרל"ד ע' נא.

משה שפיר קאמרת: שבת קא, ב. וש"נ. בלקו"ת תזריע כד, ג מציין לכאן.

ורב יוסף אמר מרא דאברהם: עירובין עה, ב. וש"נ.

וכל ראשי ישיבות . . בחי' משה: ראה יהל אור ע' תקע.

ע"פ וידבר אל ראשו המטות: לקו"ת מטות פב, א. ושם מציין לכאן.

זכור את יום השבת: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ט ע' לב (בהוצאה החדשה ע' מו). ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. תוס' והערות באוה"ת ע' תתקמה. ובכרך ז ע' ב'תרצט. קיצור דקיצור ע' ב'תשא. תוספות והערות עם הגהות נוספות ע' ב'תשג. ובכרך ח ע' ב'תתקצד. בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קכה מיוסד על מאמר זה. וכן בסה"מ תרמ"ב. ראה ד"ה אבות מלאכות תר"ל ע' רמט ואילך. ד"ה ויקח ה"א תרל"א ע' א.

זכור את יום השבת: שמות כ, ח.

שבת מיקדשא וקיימא: ביצה יז, א. ובאוה"ת פ' יתרו ע' תתקכה כתב קושיא זו בשם האלשיך ז"ל ומפרש שפי' לקדשו הוא להשפיע בו קדושה על קדושתו. בסה"מ תקס"ט ע' לב ”דשבת מיקדשא וקיימא מששת י"ב שהרי כל שבת נק' שבת בראשית כידוע ומפורש בכתוב ויברך אלקים את יום השבת ויקדש אותו". וכ"ה בסה"מ תרכ"ז. וראה בסה"מ תרל"ד ע' שיח.

דישראל אינהו דקדשינהו לזמנים: ברכות מט, א. ראה תורת שמואל תרכ"ז ע' קטו לתרץ קושיית הפנים יפות איך עשה הקב"ה מלאכה בר"ה, ע"ש.

שמור את יום השבת: דברים ה, יב.

זכור ושמור בדבור אחד נאמרו: ר"ה כז, א.

כל מקום שנאמר השמר פן ואל: עירובין צו, א. סוטה ה, א. שבועות ד, א ועוד.

זכור עם י"ה גימט' רמ"ח מ"ע: זח"א כד, א ועוד. נתבאר בלקו"ת פקודי ג, ב. באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשג מציין ע"ז ”וכ"כ בבחיי פ' יתרו ע"פ זכור את יום השבת", ומסיים שם ”כי י"ה הם או"א שהם המוחין שמשם נמשך הטפה דרך כל הרמ"ח אברים שהם רמ"ח מ"ע ונמשך ע"י היסוד הנק' זכור", ושם בנוסחא אחרינא ”שמשם נמשכה ההמשכה דבחי' חכמה ובחי' ביטול דרך כל הרמ"ח מ"ע ונמשך ע"י צדיק יסוד עולם הנק' זכור". בסה"מ תקס"ט ע' לג מבאר ”וא"כ גם פי' זכור הוא בבחי' מ"ע ושמור הוא בבחי' ל"ת (ולא יקשה מזה שאמרו דאנכי ולא יהי' לך בדיבור א' נאמרו דמפי הגבורה שמענו)".

וצ"ל ההפרש בין זכור לזכרי: בתקס"ט שם מבאר ”שהרי כמו שתיבת זכרי עם ו"ה עולה גי' רמ"ח מ"ע כך זכור עם י"ה עולה גי' רמ"ח מ"ע (וא"כ לכאורה מצות השבת לפעמים בו"ה שהן שרש מ"ע ולפעמים בי"ה שהן שרש הל"ת כמ"ש זה שמי כו' ושמי עם י"ה גי' שס"ה וידוע דאותיות י"ה גבוהים מאותיות ו"ה גם א"כ למה נאמר זכור ושמור בשבת מאחר דגם זכור שרשו בל"ת שהן בי"ה כו' וד"ל).

כללות ענין השבת מהו: באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תרצט מציין ע"ז ”ועמ"ש מענין השבת לקמן סד"ה זכור את יום השבת דרוש השני. ובד"ה ענין האבות הן הן המרכבה. ובפ' תרומה בד"ה מי יתנך כאח לי בענין קונה שמים וארץ. ובד"ה ויקהל משה. ולעיל ס"פ בשלח סד"ה אכלוהו היום וסד"ה ענין לחם משנה".

וירא אלקים את כל אשר עשה: בראשית א, לא.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

ונק' אותיות לשון התגלות מלשון תרגום ואתא: ישעי' כא, יב. וראה באוה"ת סידור ד"ה אל ברוך: ”פי' כמו עד"מ כאשר האדם ישכיל השכלה בפ"ע עדיין אין בו אותיות ממש, אך כאשר יצטרך להשפיע ההשכלה להתלמיד הוא בא בבחי' אותיות מו"ד, וזהו לשון אתא כלומר כשבא לידי המשכה לזולתו צ"ל ע"י אותיות". ומיוסד על סה"מ תקס"ד ע' קכב וז"ל שם: מאחר שבא השכל מהעלמו לידי גילוי אותיות לחשוב בתיבות וצירופים שונים כו' יחשב זה לביאה ממש ונק' אותיות השכל כלומר שבא ואתא השכל, ע"ש. ובאוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תרצט מבאר שכאן מדבר על אותיות בריאת העולם בעשרה מאמרות שמתחילין בבי"ת בראשית ברא כו' בהבראם בה' בראם ה' זעירא. ובלקו"ת פ' ברכה צג, ד קאי על אותיות התורה שהתורה מתחלת באל"ף אנכי ומשם נמשכים אתוון רברבין, ע"ש.

לאו דאית לך צדק ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

לא נאמר רק שם אלקים: באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשיא יש כאן הגה"ה.

שמש ומגן ה' אלקים: תהלים פד, יב.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

(כמ"ש שמש ומגן ה' כו'): בבוך 174 נכתב במקומו: (כמ"ש שיש הוד כנ"ל).

שם אלקים . . אותיות וכלים ושם הוי' הוא שורש בחי' האור: נתבאר בד"ה וידעת תרנ"ז ע' מו. ובד"ה ראה קראתי תרס"ה ע' קפא ואילך.

דטוב זה יצ"ט: ב"ר ט, ט. זח"א יד, א. יט, ב. ראה לקמן פו, ב.

במקום שבעלי תשובה עומדים: ברכות לד, ב. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ט ע' 183. לקו"ש חי"ד ע' 361. נסמן לעיל כא, ג.