והנה המלאכים בקשו את התורה: שבת פח, ב. וראה ביאורי הזהר לכ"ק אדה"א דף א, ד.

בכת"י הנ"ל מצויין (בגוכתי"ק הצ"צ?): ב). ושם כל הקטע בשינוים מכאן.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

כי א"א להיות גילוי השכל כלל בלא מחשבה: בסה"מ תקס"ט ע' קמו: (וע"כ מחשבה הוא חשב מ"ה כמו חכמה כ"ח מ"ה).

אין השכל מתלבש אלא לפעמים כשעולה ברצונו לדבר: בסה"מ תקס"ט ע' קמו: (משא"כ המחשבה לא יוכל להפריד השכל ממנו, כי בהכרח צריך להלביש השכל במחשבה ובלעדה לא יתגלה כלל בבינה רק בחכמה כו').

אתא בקר: ישעי' כא, יב. ראה סה"מ תקס"ג ע' שיא. תקס"ה ע' יג. תקס"ח ע' תקכז. אוה"ת בשלח ע' שצא. ראה לעיל סה, א.

ואתה מרבבות קדש: דברים לג, ב.

וכמאמר אליהו בת"ז: בהקדמה.

איהו וחיוהי . . קאי על בחינת חכמה: ראה אוה"ת פ' כי תשא ע' ב'נא.

כי החכמה נק' חיוהי: בקיצורים והערות לתניא ע' קה נוסף: ”וכ"כ בע"ח שמ"א פ"ז". ראה אוה"ת עקב ע' תקצט.

והחכמה תחי': קהלת ז, יב.

מבחי' — חכמה כו': בגוכתי"ק הנ"ל נוסף: ”שאינו בגדר עלמין לא בבחי' ממלא ולא בבחי' סובב כו'": ומ"מ.

כשמתלבש אוא"ס ב"ה בחכמה: ראה לקמן עט, ג. אוה"ת תשא ע' ב'נא.

כי הוא המדע והוא הידוע: ראה גם לעיל סז, ד.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

בגוכתי"ק שם כאן הקטע: ”ושם עלו ישראל בבחי' מחשבה זו ובחי' אותיות אלו כי ס"ר אותיות לתורה הן ס"ר שרשי נשמות ישראל וזהו לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לב"נ דהיינו בחי' לבושי' הפנימיי' שהן אותיות המחשבה כנ"ל": ולכן.

שמפני — לבוש האמצעי: בגוכתי"ק הנ"ל: ”לבושי' האמצעי' והם חיצוני' יותר מבחי' המחשבה שהיא לבוש הפנימי'": שאינן.

שאינו מתאחד: בתו"א הנ"ל: שאינו מתאחד כו' עם הנפש.

והנה עם היות: בגוכתי"ק הנ"ל: ג).

אעפ"כ לא נתנה . . אלא בהתלבשותן בגוף ונפש החיונית . . לאשתאבא בגופא דמלכא: ראה אוה"ת כי תשא ע' א'תתכז.

לאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב. ראה לעיל ט, א. בלקו"ת במדבר ב, א מציין לכאן וללקו"ת שה"ש לד, ב.

שו"ה והענין — נלקחה משרשה מחיות הקודש שבמרכבה: ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'קעא.

פי' לפי שהם מנושאות לגבי הכסא: ראה אוה"ת פ' שלח כרך ו ע' א'תת.

שו"ה לפי — נק' מרכבה: בגוכתי"ק הנ"ל נוסף: ”לפי שהם בבחי' ביטול זה שהיא בבחי' ביטול במציאות ממש": (וכן

האבות הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

כי לא אדם הוא: שמואל-א טו, כט.

בחי' המשכה חדשה: ראה ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' תמט.

והחיות בנשאם . . בחינת המשכה חדשה ואור חדש מבחי' סוכ"ע לבחי' ממכ"ע: מובא בספר החקירה עא, ב. ראה לקו"ת ויקרא ב, ב. אוה"ת פ' פנחס ע' א'קנב.

שו"ה דרועא — כי בחינת: מכאן עד שו"ה לא אדם — בבחי' אדם ליתא בכת"י הנ"ל.

שו"ה אדם — ועד"ז האבות: בכת"י הנ"ל: ד)

שו"ה מדותיו — לך ה' הגדולה והגבורה כו': מתי' ”להיות נמשך" עד תי' ”כי יש מצות" ליתא בכת"י הנ"ל, ושם נמצא קטע דלהלן: ”והיינו ע"י מסירת נפשם בתשוקה וצמאון להתכלל ולהבטל באור א"ס ב"ה אברהם במדת האהבה אברהם אוהבי כו', וכן אנחנו זרע אברהם אוהבך בני יצחק יחידו וכו' ירושה לנו מאבותינו התשוקה והצמאון למסור נפשו באחד שעי"ז תתעלה הנפש באור א"ס ב"ה ממש למעלה מבחי' אדם דהיינו לבחי' כי לא אדם הוא להנחם להיות גילוי אלקות ואור א"ס ב"ה ממש בנפשו ותתאחד הנפש באור ה' א"ס ב"ה ממש ולאשתאבא בגופא דמלכא ממש, וכח זה ניתן לישראל במתן תורה אנכי הוי' אלקיך פי' אנכי ממש הוא א"ס ב"ה בעצמו ובכבודו שלמעלה מגדר עלמין מבחי' ממכ"ע ומבחי' סוכ"ע יהי' אלקיך ממש שיהא שורה ומתגלה בנפש האדם בחי' אנכי ממש רק שנמשך ע"י כח הוי' צמצום והתפשטות כו' שדרך שם צריכים להיות כל ההמשכות שכולן הן דרך צמצום והתפשטו' כו', אך לישראל נמשך בחי' הוי' זו מבחי' אנכי ממש, והיינו ע"י קיום התורה והמצות כי התורה היא ג"כ בבחי' העלאה וההמשכה": כי יש מצות

ופחד יצחק: בראשית לא, מב.

כי יש מצות שהן בבחי' ההעלאה: ראה דרך מצותיך דף קנד, ב.

צדקה תרומם גוי: משלי יד, לד. נסמן לעיל א, ב.

גילוי אוא"ס . . בג' גוונין: בתו"א דפוס לעמבערג הנ"ל הלשון ”גילוי אלקות ואוא"ס ב"ה ממש בנפש, אך מהות התו"מ מלובשת בבחי' אדם ג' קווין".

אך בהיות שהתורה ומצות . . ג' קוין למעלה מבחי' אדם: קטע זה מובא באוה"ת פ' משפטים ע' א'קפו.

קו הממוצע: בתו"א לעמבערג שם נוסף: שיש מצות שהן בבחי' העלאה ויש מצות שהם בבחי' המשכה.

כי לא אדם הוא: בתו"א לעמבערג שם נוסף: ומשם תהיינה גם המשכות להיות גילוי אוא"ס ב"ה ממש בנפשו ולזאת נתנה התורה לישראל שהם זרע אברהם.

למעלה כנ"ל: בתו"א הנ"ל נוסף: מבחי' אשר כי לא אדם הוא.

ע"י בחי' הוי': בתו"א הנ"ל נוסף: (זו להיות אנכי).

יותר מצדיק: בתו"א הנ"ל: מצדיק גמור.

במקום שבעלי תשובה עומדין: ברכות לד, ב. וראה לעיל סט, ד.

ע"פ מאמר הזוהר: זח"א קכט, ב. ראה לעיל כו, ד.

מאד מאור: בתו"א לעמבערג הנ"ל: מאוד מאד מה'.

מי לי בשמים . . כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כה.

משא"כ . . מסירת נפשם: בתו"א לעמבערג הנ"ל: משא"כ כל מי שלא מבני ישראל הוא אין מס"נ לה'. ובבוך 755 (ריא, א): משא"כ כל מי שלא מבני ישראל הוא אין מס"נ עולה ונכלל כ"כ, וגם אין המשכת תורתו ועבודתו ממשיך כ"כ. בבוך 1052 כת"י מהרי"ל: משא"כ מי שלא מבני ישראל הוא אין מסירת נפשו לה' ומעשה ידיו בקיום התורה והמצות מועילין כלום להיות גילוי זה מיחוד העליון שלמעלה מבחי' אדם שעליו הכתוב אומר אם צדקת מה תתן לו כו' רק בישראל נמשך זה במ"ת להיות מעשה המצות ממשיכין אור א"ס ב"ה למעלה מבחי' אדם, ועבירה פוגמת כו', וזהו אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי כל המשכה שנמשכה בסדר השתלשלו' בבחי' אדם נק' בשם מצרים שהן בבחי' מצר וגבול, שיש התחלקות המדרגות רוחניות וגשמיות מעלה ומטה, משא"כ למעלה מבחי' אדם אין שם התחלקות המדרגות כלל ואין שם שינויים כי לא אדם הוא להנחם ומשם נמשך להיות גילוי בחי' אנכי ממש בבחי' אלקיך". ובצד העמוד בגוכתי"ק הצ"צ ”ולא יהי' לך אלקי' אחרי' על פני הוא ציווי וגם הבטחה שלא יהי' בחי' צמצום והעלם המעלים ומסתיר פנימי' החיות מא"ס ב"ה עצמו כמו שנמשך בבחי' וסדר ההשתלשלות בבחי' אדם שיש אחיזה ויניקה גם לחיצוני' וס"א וזהו אשר חלק ה' לכל העמי', משא"כ אתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים כו' וזהו מבית עבדים כי בסדר ההשתלשלות בבחי' מצרים נמשך להיות בחי' עבד שיצא ממנו כו' א"כ בבחי' כי לא אדם . . [השאר נקרע]

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

שהן התחלקות המדרגות: ע' באוה"ת פ' ראה ע' תשלא מציין ע"ז: ”מזה מובן איך מה שהוא בבחי' התחלקות המדריגות נק' מצרים לפי שיש לו מיצר וגבול . . ועמ"ש בתו"א בד"ה ולתוספות ביאור מ"ש אשר הוצאתיך מאמ"צ שגם ההשתלשלות מחב"ד לחג"ת הוא ע"י ארץ מצרים דקדושה", ע"ש. וראה בלקו"ש ח"ו ע' 29 הערה 30 ”אבל מזה עצמו שהמיצרים והגבלות שמצד שם אלקים נרמזים בהשם ”מצרים" מוכח שעיקר ותוקף המיצרים וכו' הוא במצרים", ע"ש.

ולא יהי' . . אתנו סלה: בספר המאמרים תש"ה ע' 60 מציין ע"ז: ”ונראה הכוונה גם על בחי' אלקים דקדושה דהיינו בחי' הצמצום וזהו שיאיר אור ה' וקדושתו מפנימי' החיות דהיינו מבחי' פנימי' ועצמי' אוא"ס שלפני הצמצום", ע"ש. ראה אוה"ת פ' כי תשא ע' ב'לד.

ומסתיר אור ה': באוה"ת שם: ומסתיר פניו ית' הוא אור ה'.

בהשרים: שם: בע' שרים.

אשר חלק ה' אלקיך: דברים ד, יט.

ואתכם לקח ה': דברים ד, כ.

אברהם שיצא ממנו ישמעאל: ע' מזה בלקו"ת בשה"ש בד"ה ביאור הדברים ע"פ שחורה אני פ"ד.

ואביו שמר את הדבר: בראשית לז, יא.

כעני הצופה . . מאומה: בכת"י הנ"ל ”כעני הצופה ומביט אל בעה"ב שיתן לו מאומה".

הנה כעיני עבדים: תהלים קכג, ב.

וכמאמר אליך נשואות עינינו: בתו"א לעמבערג ובכת"י ”וכתיב אליך נשאתי עיני כו'".

שו"ה עינינו להיות יחוד בחי': שם: להיות בחי'.

ולהיות יחוד השפעה: שם: ולהיות בחי' יחוד השפעה.

שו"ה זו — המשפיע והמקבל: שם: המשפיע מהמקבל.

שו"ה התעוררות — יותר משניהם: שם נוסף: מן המקבל ומשפיע.

גילוי בחי' אנכי הוא גילוי אוא"ס . . שלמעלה מההשתלשלות: מובא בלקו"ת שמע"צ פה, ד.

אי לאו האי יומא: פסחים סח, ב.

שו"ה יוסף — איכא בשוקא: בכת"י 1052: פי' דאי לאו האי יומא דעצרת שהי' מתן תורה שזכו ישראל במעמד הר סיני גילוי בחי' אנכי כי כמה יוסף איכא בשוקא שאפי' מי שהוא יושב ועוסק בתורה לא הי' ממשיך בעסק תורתו כלום.

ולתוספות ביאור: ע"כ נמצא בתו"א לעמבערג ובכת"י.

שלפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

איזהו חכם הרואה: תמיד לב, א.

מצרי"ם מצ"ר מ"י: ראה לקו"ת להאריז"ל פ' וישב ד"ה ועתה כו' יוסף.

ג' שרים: ראה בכ"ז בלקו"ת להאריז"ל פ' וישב, ולעיל נח, ב. ולקמן קב, ג.

אלקים יענה את שלום פרעה: בראשית מא, טז.

את אשר האלקים עשה: בראשית מא, כח. בלקוטי שיחות ח"ו ע' 29 הערה 32 מציין ע"ז ”ומה שאינו מביא הפסוק (שם, כה) ”את אשר האלקים עושה הגיד לפרעה" שלפנ"ז — וכן טעם השינוי בכתוב — י"ל שהוא להדגיש שתוכן החלום יהי' באופן של ”הראה" גילוי. ושבחי' אלקים הוא שם באופן דמביא לראי' (גילוי). ולכן בא לשון זה דוקא לאחר שמפרט הפתרון". עכ"ל שם.

רבותים אלפי שנאן: תהלים סח, יח.

שנא"ן ר"ת שור נשר ארי': ראה זח"א יח, ב. זח"ב קיח, א. זח"ג עדר, א. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' שטו.