בהלכות שאלה ופיקדון באים לכדי השלמה דיני ארבעת השומרים. סקירה כוללת בעניינם הובאה בראש הלכות שכירות, ושם גם נפרטו דיני שומר שכר והשוכר. כאן מובאים דיניהם של השואל ושל שומר חינם, שהצד השווה שבהם הוא שנתינת החפץ נעשית בלא תשלום – לא מצד הנותן ולא מצד המקבל.

השואל, הוא המקבל חפץ על מנת לעשות בו שימוש, בלי שהוא נותן שכר עבור הנאתו. משום כך אחריותו של השואל להשיב את הדבר ששאל היא רבה מאוד, והיא כוללת גם מקרים שבהם לא הייתה לשואל יכולת למנוע את הנזק. בהתאם לכך השואל חייב לשלם את שווי הדבר ששאל גם אם הוא נגנב או אבד, ואפילו אם אבד באונס או שנשבר או מת.

עם זאת, יש שני מצבים שבהם השואל איננו חייב באחריות. אופן אחד, הוא כשאירע נזק או אבדן למה ששאל תוך כדי המלאכה בו. שהרי עיקרה של השאלה הוא הרשות לעשות בחפץ שימוש, וכל עוד לא הוכח שהשימוש היה בדרך של רשלנות פושעת, פטור השואל מלשלם. אופן שני, המפקיע את אחריותו של השואל מהחפץ השאול, הוא אם בשעת השאלה בעל החפץ שאול או שכור לעשות מלאכה עבור השואל ('שאלה בבעלים'). מלבד העיסוק בשני אופני הפטור הללו, עוסקות ההלכות במשך זמן השאלה ומתי מתחילה ומסתיימת האחריות של השואל על הדבר ששאל.

שומר חינם, הוא מי שחברו נתן לו חפץ כפיקדון, מבלי לשלם לו עבור השמירה. לשומר חינם יש אחריות מופחתת על הפיקדון, ואינו צריך לשלם אפילו על גנבה ואבדה, וכל שכן לא על אונסים. אמנם, אם פשע השומר והתרשל בשמירה בצורה ברורה, חייב בנזקי הפיקדון. כמו כן, אם השומר שולח יד בפיקדון ומעביר אותו לרשותו, הוא חייב לשלם על כל נזק שיארע לו מכל סיבה שהיא.

המחזיק בפיקדון חייב להתנהג עם הפיקדון בדרך הראויה לשמירת דבר מאותו הסוג – הן לגבי מקום השמירה והן לגבי דרכי השמירה – וכל מי שלא עשה כן מחויב משום פשיעה. כמו כן, על השומר לטפל בפיקדון ולדאוג לכך שלא יינזק מחמת הזמן שעובר, ולעתים למכור אותו אם יש חשש שייפסד.

אף ששומר חינם פטור בדרך כלל מנזק שאירע לפיקדון, מוטלת עליו חובה מן התורה להישבע כדי להיפטר מתשלום. בכלל שבועת השומרים נשבע השומר ששמר על הפיקדון כראוי, ומפרט מה אירע לחפץ ושהוא איננו ברשותו, וכן נשבע על כך שלא שלח בו יד. אם השומר מעוניין לשלם ולא להישבע, תיקנו חכמים שיישבע שאינו ברשותו מחשש שנתן עיניו בפיקדון. שבועות אלו נוהגות כאשר מוסכם כי חפץ מסוים ניתן בפיקדון, ויש שאלה מה אירע לו. אמנם יש מקרים של חילופי טענות בין המפקיד לשומר בנוגע לפרטי תנאי השמירה ושווי הפיקדון, או שהשומר טוען שהחזיר את הפיקדון או לחילופין טוען שבכלל לא ניתן לו פיקדון.

עניין נוסף יש במקרה שהפיקדון נמצא לאחר שנגנב או אבד, שאז יש לדון מה היחס של השומר ושל הבעלים אל אותו החפץ, ואם יש לשומר זכויות מסוימות בו משום שבחר לשלם בעבורו. כמו כן יש בירור על מי מוטל לעשות דין עם הגנב ולהוציא ממנו את הגנבה, ואם עדיין נחשב החפץ באחריות השומר כחלק מן השמירה או שחזר לאחריות הבעלים.