הלכות אלה, כמו הלכות רבות בספר זה, יש בהן דברים מופשטים וכלליים וגם פרטי הלכה מעשיים ששייכים לאותם התחומים.

ההיקף הכולל של הלכות יסודי התורה, הוא הגדרה של היסודות האמוניים של התורה. לאמור: מה הן האמונות, הדעות והקביעות שהן הבסיס העקרוני לקיומה של התורה. שהרי כל ההלכות בתורה, במהותן, נבנות על עקרונות יסודיים, ומכיוון שעקרונות אלו לא מופיעים בצורה מרוכזת ומסודרת בתורה או בספרים אחרים, יש להקדימם ולסדרם בהתחלה.

מבחינה זו של יסודי התורה, מבוארים כאן שני נושאים גדולים שמהווים את הבסיס העקרוני לכל התורה כולה. החלק הראשון של הלכות אלו נועד להגדיר את האמונה בקב"ה — הן בתפיסה הכללית־בסיסית שלה, והן בהגדרות מדויקות יותר של פרטי האמונה הזו שיש להן משמעות אמונית ופילוסופית. לחלק זה שייכים גם שני פרקים הלכתיים שעוסקים בצדדים המעשיים של היחס המרומם כלפי הקב"ה — דיני קידוש השם ואיסור איבוד כתבי הקודש. החלק השני נוגע לבסיס האמוני ביחס לתורה — האמונה בתורה מן השמים שהיא בלי ספק הבסיס לשמירת המצוות של התורה. גם כאן באים הדברים הן בדרך כלל והן בדרך פרט, ובכללם באות כל ההלכות שנוגעות לנביאים: ההבחנה בין נבואת אמת ונבואה שאינה אמת, מה הם הדברים המתחייבים מן האמונה בנביא, ומה הם הדברים שמחייבים אותנו בהתייחסות אל הנביא. עיקר חשיבותם של שני הנושאים הללו אינו בפרטי ההלכות שלהם כי אם בעצם העמדתם כבסיס עקרוני, שהרי אי אפשר שיהיה קיום לתורה בלי אמונה בנותן התורה ובלי אמונה בתורה מן השמים.

יש בהלכות יסודי התורה גם חלק אחר, שהוא תיאור שנותן הרמב"ם, לפי מיטב הידיעות של זמנו, על המבנה הכולל של העולם, שהוא רואה אותו לא כנקודה אמונית אלא כנקודת ידיעה, כדי שתהיה לו לאדם תמונה כוללת לא רק של המציאות שלמעלה מן הטבע אלא גם של המערך הגדול של הטבע בעצמו.

וכללותם של כל הדברים הללו היא העמדת התשתית התיאורטית לכל מה שידובר בו בכל היקפו של ספר משנה תורה: מה הם הדברים שאדם צריך לידע ולהאמין כדי שתוכל התורה להיבנות על גביהם לפרטיה ולפרטי פרטיה.