Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ביום הכיפורים, המכונה בתורה ה"עשור לחדש השביעי" (ויקרא כג,כז, במדבר כט,ז), יש שני נושאים נבדלים. שני הנושאים הללו כלולים כאחד במסכת יומא, הכוללת את כל ענייני יום הכיפורים, אבל שני הנושאים הללו, למרות שהם חלים באותו יום עצמו, אינם שייכים לאותו עניין. החלק האחד הוא סדר העבודה המיוחד שהיה ביום הכיפורים בבית המקדש. את הדברים השייכים לצד הזה של יום הכיפורים שהן 'הלכות עבודת יום הכיפורים' קבע הרמב"ם בספר אחר, ספר עבודה, העוסק במקדש ובקרבנותיו. החלק האחר של הלכות יום הכיפורים, שייך לציוויים הנוגעים לכל אדם ביום הכיפורים אשר קיימים בכל זמן ובכל מקום. חלק זה כלול בתוך 'הלכות שביתת עשור'. [עניין אחר שנתפרש אף הוא במסכת יומא הוא נושא התשובה, אשר על אף שייכותו ליום הכיפורים כיום של מחילה וכפרה, אין הוא קשור אליו בהכרח, והוא נסדר כנושא לעצמו ב'הלכות תשובה' בספר המדע.]
בהלכות שביתת עשור מבוארים שני היסודות של ציוויי יום הכיפורים לכל אדם: מצד אחד המצווה שלא לעשות בו מלאכה, ומצד שני המצווה להתענות בו. איסורי המלאכה ביום הכיפורים הם איסורים חמורים, כמוהם כהלכות שבת, ואינם נבדלים מהלכות שבת אלא לעניין העונש: באיסורי שבת יש עונש מיתת בית דין, ואילו ביום הכיפורים אין עונש ישיר בידי אדם, אלא עונש כרת שהוא בידי שמים. מצווה אחרת של היום שאף המפר אותה ענוש כרת, היא מצוות העינוי, ככתוב "ועניתם את נפשֹתיכם" (שם). המצווה הזו כוללת מן התורה את האיסור לאכול ולשתות ביום הכיפורים. כמו כן הוסיפו חכמים עוד כמה איסורים שהם נלווים לאיסורי העינוי של יום הכיפורים: איסור לרחוץ או לסוך ביום הכיפורים, איסור נעילת הסנדל, ואיסור על קיום יחסי אישות. הגדרות אלו הן תמציתה של מצוות העינוי ביום זה, ואין שום מצווה לאדם להוסיף ולענות את עצמו בדברים נוספים.
אף שתיקנו חכמים שקטנים יתענו באופן חלקי, כדי לחנכם, הורו שיש לפטור מן התענית הן ילדים קטנים ביותר והן אנשים חולים, שבכל מקום שיש אפילו חשש של סכנה – פיקוח נפש דוחה את המצוות, ואפילו יום הכיפורים.