הלכות עבדים עוסקות בשני נושאים עיקריים: דין עבד יהודי ('עבד עברי'), ודין עבד שאינו מישראל ('עבד כנעני'). שלא כשאר ההלכות בספר קניין, הלכות עבדים מתייחסות להרבה מצוות המפורשות בתורה. ההלכות עוסקות בדיני קניין העבדים ושחרורם, ובצד אלו גם בדיני עבודת העבד וביחס האדון אליו. שאלת מעמדו האישי — הלכתי של עבד כנעני לא נזכרת כאן אלא בקיצור, ועניין זה מתבאר במפורט בהלכות איסורי ביאה (פרקים יג-יד). הרבה מהלכות אלה התפרשו בתלמוד במסכת גיטין ובפרק ראשון של מסכת קידושין.

אדם מישראל נעשה עבד בשני אופנים: האחד הוא על ידי שמוכר עצמו לעבדות, והשני הוא שבית דין מוכרים אותו אם גנב ואין לו אמצעים לשלם. הצד השווה של כל עבד עברי הוא שאף על פי שהוא עבד, התורה מכנה אותו "אחיך", ואין נוהגים בו ממש כמנהג עבדים, אלא כדרך שנוהגים בכל אדם אחר מישראל. יחס מיוחד זה בא לידי ביטוי בצורת מכירתו, באופן העבדתו, וכן בכך שיש קצבה למשך זמן העבדות. יחס מיוחד יש גם בתנאי החיים המרווחים שמחויב האדון לספק לו, וכן בחובתו לספק את צרכי אשתו ובניו של העבד. למעשה כל כך החמירה התורה במעמדו של העבד העברי, עד שאמרו חכמים בהפלגה: "הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו".

עם זאת, יש גם דינים המיוחדים לעבד באשר הוא עבד, אשר נוגעים לעבד שמכרוהו בית דין. דין אחד הוא שהאדון יכול לתת לעבדו שפחה כנענית כדי שהילדים שייוולדו ממנה יהיו של האדון. דין נוסף הוא בעבד שמגיע זמן שחרורו לאחר שש שנים, שאם רוצה להישאר בבית אדונו קבעה התורה שרוצעים את אוזנו, ואז ממשיך בעבדותו כל ימי חייו, או עד שתגיע שנת היובל. מצווה נוספת היא מצוות הענקה, שכאשר העבד משתחרר, נותן לו האדון מענק מיוחד מיבולו ומרכושו.

דין אמה עברייה דומה במקצת לדין עבד עברי, אך יש בו שינוי דינים מסוים, וגם מהלך כללי אחר. מכירתה של הבת לעבדות הוא רק על ידי אביה, ורק כאשר היא עדיין קטנה ולא בוגרת. המכירה לשם אמה כוללת במהותה את האפשרות והמצווה שהאדון או בנו יישאו אותה לאישה, ואף יש עדיפות לאפשרות זו על פני האפשרות שיפדוה וישחררוה. אם אכן הם מחליטים שהיא נישאת — מפורש בתורה שיש לה כל הזכויות והיחס, כמו שאדם נוהג באשתו. אמה שלא נישאה לאדוניה יכולה להשתחרר באותם התנאים שבהם משתחרר עבד עברי, וכן היא משתחררת בזמן שמגיעה לבגרות.

עבד או שפחה כנעניים הם גויים שנקנו לעבדים על ידי אדם מישראל או שנולדו לשפחה כנענית בהיותה בבית ישראל. דין עבד כנעני שונה מדין עבד עברי כמעט בכל עניין: מותר להעבידו בפרך, ואין צורך לדאוג לתנאיו ואף לא למזונותיו. עבד כנעני נשאר עבד לעולם, ואף יש מצוות עשה מסוימת שיישאר בעבדות. עם זאת, ניתן לשחרר עבד כנעני על ידי גט שחרור, שבהרבה מדיניו דומה לגט גירושי אישה.

אף על פי שהעבד הכנעני הוא עבד גמור, יש בתורה חוקים הממתנים קצת את היחס אליו, כגון שאדון שחבל בעבדו וקטע אחד מראשי איבריו חייב לשחררו, וכן אם הכהו עד שמת במישרין מכך, נחשב לרוצח ונהרג עליו. על אלה מוסיף הרמב"ם שאמנם הדין שמותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, אך מבחינה מוסרית ראוי שלא להכביד עליו או לבזותו, אלא להתנהג אליו במידת רחמנות כדרך זרעו של אברהם אבינו.