בהלכות מעילה התבארו דיני מעילה, שהיא עברה מן התורה שעניינה שימוש לצורך חולין בדבר שהוקדש, ונתבארו דיניה במסכת מעילה במשנה ובתלמוד. מלבד זאת נזכר כאן איסור הקשור לנושא במידה מסוימת, והוא איסור גיזה ועבודה בבהמת קדשים.

המעילה חלה על כל ההקדשות — בין על דברים שהוקדשו לצורך המקדש עצמו ('קדשי בדק הבית'), ובין על בעלי חיים ודברים הקרבים על גבי המזבח ('קדשי מזבח'). אמנם בעניין הקרבנות שהוקדשו יש חילוק, שבקדשים קלים מועלים רק לאחר שנזרק דמם במקדש, ובקדשי קדשים מועלים מזמן שהוקדשו ועד שנזרק הדם. בקדשי בדק הבית, כלומר: חפצים או כספים שהוקדשו לצורך בית המקדש, חייבים עליהם משום מעילה משעת הקדשתם ועד לפדיונם מרשות ההקדש.

לאופן המעילה יש שתי צורות: האחת היא לדברים שמתכלים תוך כדי השימוש בהם, בשלמותם או במקצתם, ובהם אופן המעילה הוא כאשר נעשה שימוש של כילוי בהקדש באופן שפוחת מהם בשיעור של לפחות שווה פרוטה. צורה שנייה היא בדברים שאינם מתכלים מיד, שאז המעילה היא בעצם ההנאה מהם בשווי של לפחות שווה פרוטה.

כאשר מעילה במוקדשים נעשית במזיד, צריך המועל להשיב את שווי המעילה שמעל ('קרן'), והוא נענש בעונש מלקות. לעומת זאת, כאשר המעילה נעשית בשוגג, בנוסף לתשלום הקרן חייב המועל להוסיף גם 'חומש' על שווי המעילה, וכן להביא קרבן לכפר על מעילתו ('אשם מעילות').

פרטים רבים יש בדיני המעילה, ויש הגדרות מדויקות בכל סוג של חפץ מהו השימוש המחייב במעילה, ובאלו דברים כלל לא שייכת מעילה. כמו כן נידונה השאלה אם חפץ הקדש שמעלו בו מתחלל בכך ויוצא לחולין, או שהוא נשאר בקדושתו ואפשר למעול בו פעם נוספת.

דין מיוחד שיש במעילה הוא שיש בו שליח לדבר עברה. בניגוד לכלל ההלכתי שעל פיו אדם העושה עברה בשליחות חברו נושא באחריות לכך ואינו מחייב את המשלח, הרי שבמעילה מי שמועל בהוראתו של אדם אחר — מחייב את המשלח בקרבן או בעונש אחר, אף על פי שהמשלח עצמו לא עשה דבר. עניין השליחות במעילה תלוי גם בדיוקם של הדברים, שכאשר השליח עשה בדיוק את הוראת המשלח, הוא מחייב את המשלח; אבל כאשר השליח סטה מן ההוראה הוא נחשב כעבריין בעצמו, ואינו מחייב את המצַווה.

שני פנים בדין המעילה: האחד הוא בעיית האיסור שיש בשימוש בחפצים השייכים להקדש וחילול הקודש הכרוך בכך; והשני הוא הבעיה הממונית שיש בהנאה שיש מרכוש שאינו שייך למשתמש שהוא מעין איסור גזל. אפשר שחלק מהפרטים המייחדים את המעילה משאר דיני התורה, וכן מקצת מהחילוקים הקיימים בתוך דיני המעילה, שורשם בכפילות זו, שהגדרות של איסור ושל דיני ממונות מעורבות בו.