בית סאה בשבילן; כמה הוו להו [הם] באמות? תרי אלפי וחמש מאה גרמידי [אלפיים וחמש מאות אמה]. לכל חד וחד [אחד ואחד] מן האילנות כמה מטי ליה [מגיע לו]? תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא [שמונה מאות ושלושים ושלוש ושליש], אולם אכתי נפישי ליה [עדיין מרובה הוא] השיעור שקבע עולא לפי זה! ומשיבים: לא דק [דקדק] בדבר.

ושואלים: אימור דאמרינן [אמור שאנו אומרים] שלא דק לחומרא [דקדק בשיעורים להחמיר], אבל לקולא [להקל] לא דק מי אמרינן [דקדק האם אנו אומרים]? שהרי הוא פוטר מביכורים עץ שלפי המשנה אינו יונק משדה חבירו!

ומשיבים: מי סברת בריבועא קא אמרינן [האם סבור אתה שבריבוע אנו אומרים], שמודד ריבוע של שש עשרה על שש עשרה מכל צד? בעיגולא קא אמרינן [בעיגול אנו אומרים]! שכן יוצאים שורשי האילן בעיגול מסביב, ושטח העיגול קטן משל ריבוע.

ושואלים: מכדי [הרי] כמה מרובע יותר על העיגול? — רביע (רבע), אם כן פשו להו [נשארו להם] שבע מאה ושתין ותמניא [שבע מאות וששים ושמונה] אמות מרובעות לכל אילן, אכתי פש ליה פלגא דאמתא [עדיין נשאר לו חצי אמה] יתירה לפי חשבון המשנה! שהחשבון יצא קרוב יותר אם נחשוב שהאילן יונק במרחק שש עשרה אמה וחצי לכל צד. ומשיבים: היינו [זהו] הענין שאמרנו שלא דק [דקדק] ולחומרא [ולהחמיר] לא דק [דקדק], שמביא ביכורים אפילו מעץ הרחוק רק שש עשרה אמה מן המצר, ולא שש עשרה וחצי.

ומנסים להביא ראיה נוספת נגד דברי עולא, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו: הקונה אילן וקרקעו — מביא ביכורים וקורא עליהם. מאי לאו [האם אין הכוונה] גם אם קנה קרקע כל שהוא עם האילן? ודוחים: לא, הכוונה היא שקונה קרקע בשיעור שש עשרה אמה.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו: קנה שני אילנות בתוך קרקע של חבירו — מביא ביכורים ואינו קורא משום שהאדמה אינה שלו. הא [הרי] אם היו שלשה אילנות — מביא וקורא, מאי לאו [האם לא] מדובר שקנה קרקע כל שהוא עם האילנות? ודוחים: לא, הכא נמי [כאן גם כן] מדובר שהיתה למוכר קרקע בת שש עשרה אמה מסביב לאילנות ואותה הוא קנה.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו במקום אחר, ר' עקיבא אומר: קרקע כל שהוא חייב בפאה ובבכורים, וכותבין עליו פרוזבול,