Steinsaltz on Bava Batra Daf 32a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ורבן שמעון בן גמליאל סבר: ערער שאין עד אחד מועיל כנגדו להכשיר — הוא דווקא זה של תרי [שנים], אבל אם יש רק מערער אחד יכול עד אחד להכשיר, והאמר [והרי אמר] ר' יוחנן: דברי הכל אין ערער פחות משנים, וערעור של עד אחד אינו נחשב כלל!
אלא יש לומר שלדעת הכל מדובר בערער תרי [של שנים], והכא במאי עסקינן [וכאן במה אנו עוסקים]? — במקרה כגון דמחזקינן ליה באבוה דהאי [שמוחזק לנו באביו של זה] שכהן הוא, ונפק עליה קלא [ויצא עליו קול, שמועה] על הבן שבן גרושה ובן חלוצה הוא, והרי הוא חלל, ולכן אף שהוא בן כהן, מכל מקום הוא עצמו אינו כהן, ואחתיניה [והורדנו אותו] מן הכהונה, ואתא [ובא] עד אחד ואמר שכהן הוא, ואסקיניה [והעלינו אותו] לכהונה,
ואתו בי תרי ואמרי [ואחר כך באו שניים ואמרו] שבן גרושה ובן חלוצה הוא, ואחתיניה [ושוב הורדנו אותו], ואתא [ובא] עד אחד נוסף ואמר שכהן הוא. ודכולי עלמא [ולדעת הכל] מצטרפין שנים שהעידו כל אחד בנפרד לעדות אחת, ולכן מן הדין היה כשר לכהונה, שהרי יש (בצירוף) שני עדים המכשירים אותו, הראשון והאחרון.
והכא במיחש לזילותא דבי דינא קא מיפלגי [וכאן בחשש לזילות בית דין הם חולקים], שר' אלעזר סבר [סבור]: כיון דאחתיניה לא מסקינן ליה [שהורדנו אותו לכן אין מעלים אותו], שכן לדעתו חיישינן לזילותא דבי דינא [חוששים אנו לזילות בית הדין], שהרי נראה שבית הדין משנים כל פעם את פסיקתם. ורבן שמעון בן גמליאל סבר [סבור]: אנן אחתיניה ואנן מסקינן ליה [אנו הורדנו אותו ואנו מעלים אותו], ולזילותא דבי דינא לא חיישינן [ולזילות בית דין אין אנו חוששים]. ורב נחמן, שלא חשש לעיל לזילות בית הדין, סבור כדעת רבן שמעון בן גמליאל.
ולעצם הסבר זה של המחלוקת מתקיף לה [מקשה על כך] רב אשי: אי הכי [אם כך], אם זהו טעם המחלוקת, מאי איריא [מה שייך, מדוע דווקא] במקרה שהיה בסוף חד [עד אחד] שהכשיר, נחלקו? אפילו בתרי נמי [בשני עדים גם כן] אם באו בסוף להכשירו, גם אז קיים החשש לזילות בית הדין! אלא אמר רב אשי: כך צריך להבין, דכולי עלמא [לדעת הכל] לא חיישינן לזילותא דבי דינא [אין אנו חוששים לזילות בית הדין], והכא [וכאן] בלצרף עדות קא מיפלגי [הם חלוקים], האם מצטרפות עדויותיהם של העדים הבודדים. ובפלוגתא דהני תנאי [ובמחלוקת של התנאים הללו] נחלקו הם,
דתניא [שכן שנינו בברייתא]: לעולם אין עדותן של עדים מצטרפת עד שיראו שניהן את המאורע כאחד. ר' יהושע בן קרחה אומר: אפילו אם באו בזה אחר זה. ומחלוקת אחרת בצירוף עדים: אין עדותן של שנים, אף שראו כאחד, מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהם כאחד. ואילו ר' נתן אומר: אפילו שומעין דבריו של עד זה היום, ולכשיבא חבירו למחר — שומעין דבריו. ושתי העדויות מצטרפות, ובמחלוקת זו שבין חכמים ור' נתן נחלקו ר' אלעזר ורבן שמעון בן גמליאל.
א ועוד בענייני קרקעות, ההוא דאמר לחבריה [אדם אחד שאמר לחבירו]: מאי בעית בהאי ארעא [מה אתה מבקש בקרקע זו] שהיא שלי? אמר ליה [לו]: מינך זבינתה והא שטרא [ממך קניתיה והרי השטר].