Steinsaltz on Bava Batra Daf 33b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והם סברו כי כיון דאודי [שהודה] — אודי [הודה] ועל ידי הודאתו בטלו טענותיו שמתחילה, ועליו להחזיר את הפירות.
א ועוד מקרה בשניים שהתווכחו על קרקע, זה אומר "של אבותי הקרקע וירשתיה מהם "*וזה אומר "של אבותי ושלי היא ", האי אייתי סהדי דאבהתיה [זה הביא עדים שהקרקע של אבותיו] הוא, והאי אייתי סהדי [וזה הביא עדים] ש*אכל אותה שני חזקה,
אמר רב חסדא: זה שהביא עדים שהחזיק הקרקע, מה לו לשקר בטענה שהיא של אבותיו? שכן אי בעי אמר ליה [אם היה רוצה לשקר היה אומר לו]: מינך זבינתה [ממך קניתיה] ואכלתיה שני חזקה. ומעירים: אביי ורבא לא סבירא להו הא [סבורים הם כפסק זה] של רב חסדא, כי לדעתם את השיקול של "מה לי לשקר" במקום שיש עדים לא אמרינן [אין אנו אומרים] והרי יש לשני עדים שהקרקע של אבותיו היתה.
ועוד מקרה, ההוא [אדם אחד] שאמר ליה לחבריה [לו לחבירו]: מאי בעית בהאי ארעא [מה רצונך, מעשיך בקרקע זו]? שלי היא! אמר ליה [לו]: מינך זבני [ממך קניתי אותה] ואכלתיה כבר שני חזקה, וצריך היה להוכיח את חזקתו, אזל אייתי סהדי [הלך אותו אדם והביא עדים] שאכלה תרתי שני [שתי שנים], ולא מצא עדים על השנה השלישית. אמר רב נחמן: במקרה כזה, כיון שלא אומתה טענתו, הדרא ארעא והדרי פירי [חוזרת הקרקע לבעליה וחוזרים גם הפירות] שאכל במשך הזמן הזה.
אמר רב זביד: אם טען ואמר "לפירות ירדתי" שאותו אדם טוען ואומר שקנה את פירותיה של קרקע זו, בלא לקנות את השדה, הרי במקרה זה היה נאמן. לאו מי אמר [האם לא אמר] רב יהודה: האי מאן דנקיט מגלא ותובליא [מי שמחזיק בידו מגל וחבל], ואמר [ואומר]: איזיל איגדריה לדיקלא דפלניא דזבניה ניהלי [אלך ואגדור, אקטוף, את פירות הדקל של פלוני שמכר אותו לי] — מהימן [נאמן] שהדקל שלו. אלמא [מכאן] שלא חציף איניש דגזר דיקלא דלאו דיליה [שאין אדם מתחצף שגודר דקל שאינו שלו], הכא נמי לא חציף איניש למיכל פירי דלאו דיליה [כאן גם כן אין אדם חצוף לאכול פירות שאינם שלו].
ומקשים: אי הכי, ארעא נמי [אם כך, שאין חושדים שהוא משקר, הקרקע גם כן] תישאר ברשותו! ומשיבים: ארעא, אמרינן ליה [לגבי הקרקע אומרים אנו לו]: אחוי [הראה] את שטרך להוכיח שקנית. ומקשים: אי הכי, פירי נמי [אם כך, לגבי פירות גם כן] שיביא שטר מכירה שהיתה לו זכות לפירות הללו! ומשיבים: שטרא לפירי לא עבדי אינשי [שטר לפירות בלבד אין אנשים עושים] ויכול לטעון שהיה ביניהם הסכם בעל פה למכירת הפירות.
ועוד מקרה, ההוא דאמר לחבריה [אדם אחד שאמר לחבירו]: מאי בעית בהאי ארעא [מה רצונך, מעשיך בקרקע זו שהיא שלי]? אמר ליה [לו]: מינך זבנית [ממך קניתי] את הקרקע ואכלתיה שני חזקה. אייתי חד סהדא דאכלה תלת שני [הביא עד אחד שאכל אותה שלוש שנים], סבור רבנן קמיה [סבורים היו החכמים שישבו לפני] אביי למימר [לומר]: היינו נסכא [זהו העיקרון של חתיכת הכסף] של ר' אבא. ומהו אותו ענין?