Steinsaltz on Bava Batra Daf 39a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולמחר, כלומר, בעתיד תבענא ליה בדינא" [אתבע אותו לדין] — הויא [הריהו] מחאה.
ושואלים: אמר הבעלים כל מה שצריך לומר במחאה כשמוחה, אבל הוסיף ואמר לשומעים: לא תימרו ליה [אל תאמרו לו] למחזיק שמחיתי בו, מאי [מה] הדין? אמר רב זביד: הא קאמר [הרי הוא אומר] "לא תימרו ליה [תאמרו לו] ", ואין המחזיק יודע על המחאה, ובטלה המחאה. רב פפא אמר: כוונתו היא, לדידיה לא תימרו ליה [לו עצמו אל תאמרו], לאחריני אימרו להו [לאחרים אמרו להם]. ובסופו של דבר יוודע הדבר גם לו, שהרי חברך חברא אית ליה, חברא דחברך חברא אית ליה [חברך חבר יש לו, חבר של חברך חבר יש לו].
ועוד מקרה, אמרו ליה [לו] השומעים את המחאה: לא אמרינן ליה [אין אנו אומרים לו] למחזיק את מחאתך, האם צריך למחות בפני אחרים? אמר רב זביד: הא קא אמרו ליה "לא אמרינן ליה" [הרי אמרו לו "אין אנו אומרים לו"] וכאילו לא מחה. רב פפא אמר: כוונתם היתה לדידיה לא אמרינן ליה, לאחריני אמרי להו [לו עצמו אין אנו אומרים לו, לאחרים נאמר להם], חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה [חברך חבר יש לו, וחבר של חברך חבר יש לו], ובסוף יוודע הדבר.
ועוד, אמר הבעלים המוחה להו [להם לשומעים]: לא תיפוק לכו שותא [תצא לכם מפיכם אמירה] בענין זה. כלומר, איני רוצה שיוודע הדבר כלל. אמר רב זביד: הא קאמר [הרי הוא אומר] "לא תיפוק לכו שותא [תצא לכם מפיכם אמירה] ", ובמקרה זה גם רב פפא מודה. ועוד, אמרו ליה [לו]: לא מפקינן שותא [אין אנו מוציאים אמירה מפינו] בענין זה. אמר רב פפא: הא קאמרי ליה [הרי אמרו לו] "לא מפקינן שותא [אין אנו מוציאים אמירה] ". רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע אמר: כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש [דבר שאינו מוטל עליו על אדם] לשמור בסוד מטעמיו שלו, אמר לה ולאו אדעתיה [אומר אותו בלא דעתו], ששוכח את הבטחתו, ובסופו של דבר יוודע הדבר, למרות שהעדים אמרו שלא יספרו.
א אמר רבא אמר רב נחמן: מחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה. איתיביה [הקשה לו] רבא לרב נחמן: שנינו, אמר ר' יהודה: לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא בעל הקרקע באספמיא ויחזיק המחזיק בה שנה, וילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת. ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר שמחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה, למה לי למיתי [למה לו לבוא]? ליתיב התם אדוכתיה ולימחי [שישב שם במקומו ושימחה]! ומשיבים: התם [שם] עצה טובה קא משמע לן [השמיע לנו], דניתי ונשקול ארעא ופירי [שיבוא ויקח את הקרקע ואת הפירות שלו], שאם הוא עצמו לא יבוא, בסוף לא יוכל להוציא את הפירות מן המחזיק.
ומעירים: מדקא מותיב ליה [ממה שמקשה לו] רבא לרב נחמן בענין זה, מכלל הדברים אתה למד דלא סבירא ליה [שאין הוא סבור] שמחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה, והאמר [והרי אמר] רבא עצמו: מחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה! ומשיבים: אין זה קושי, בתר [אחרי] ששמעה את ההלכה הזו מרב נחמן גם הוא סברה (קיבל אותה).
ב מסופר, אשכחינהו [מצא אותם] ר' יוסי בר' חנינא לתלמידיו של ר' יוחנן, אמר להו [להם]: מי [האם] אמר ר' יוחנן מחאה בכמה? בפני כמה אנשים צריך בעל הנכס לומר אותה כדי שתיחשב למחאה? ר' חייא בר אבא אמר בשם ר' יוחנן: מחאה בפני שנים. ר' אבהו אמר בשם ר' יוחנן: מחאה בפני שלשה.
ומציעים: לימא [האם לומר] שבדברי רבה בר רב הונא קא מיפלגי [חלוקים הם], שאמר רבה בר רב הונא: כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא [דבר שנאמר בפני שלושה]