Steinsaltz on Bava Batra Daf 5b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כי היכי [כדי] שלא ליטרדן [יטריד אותי] אחר כך בתביעות ממון כל הזמן.
ומנסים להביא לכך ראיה ממשנתנו, תנן [שנינו במשנה]: כותל חצר שנפל וחייבוהו לבנות עם חבירו — הרי זה בחזקת שנתן את חלקו באבנים, עד שיביא ראיה שלא נתן.
ונברר: היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר]? אילימא [אם תאמר] שאמר ליה [לו]: "פרעתיך בזמני", כלומר, משהושלם הכותל — פשיטא [פשוט] שהוא בחזקת שנתן! אלא לאו דאמר ליה [האם לא מדובר שאומר לו]: "פרעתיך בתוך זמני", כלומר, תוך כדי הבניה, ועל כך אמרה המשנה שחזקתו שנתן. אלמא עביד איניש דפרעיה [מכאן שעשוי אדם שיפרע] חוב בתוך זמניה [זמנו], וכשיטת אביי ורבא! ודוחים: שאני הכא [שונה כאן], שכל שפא ושפא זימניה [נדבך ונדבך זמנו] הוא, שאין זמן קבוע לתשלום זה דווקא בהשלמת העבודה.
ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ראיה לדבר מהמשך המשנה: למעלה מארבע אמות, אם סמך לו כותל אחר — מחייבים אותו; בחזקת שלא נתן, עד שיביא ראיה שנתן.
ונברר: היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר]? אילימא דאמר ליה [אם תאמר שאומר לו]: "פרעתיך בזמני" לאחר שנבנה, אמאי [מדוע] לא יהא נאמן? אלא לאו דאמר ליה [האם לא מדובר באופן שאומר לו]: "פרעתיך בתוך זמני", ולכן אינו נאמן; אלמא [מכאן] לא עביד איניש דפרע בגו זימניה [שאין אדם עשוי שיפרע בתוך זמנו]! ודוחים: שאני הכא דאמר [שונה כאן שהוא אומר]: מי יימר דמחייבו לי רבנן [מי יאמר שיחייבו אותי חכמים] לשלם עבור כותל זה. ומסתבר שלא פרע כלל, ולכן אינו נאמן.
ולענין הלכה: רב פפא ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע עבדי [היו עושים נוהגים] בענין זה כאביי ורבא. מר בר רב אשי עבד [עשה] כריש לקיש. ומסכמים: והלכתא [והלכה] כריש לקיש שאין אדם נאמן לומר "פרעתיך בתוך זמני", וגובים אפילו מיתמי [מיתומים] על סמך הנחה זו. ואף על גב [ואף על פי] שאמר מר [החכם]: הבא ליפרע מנכסי יתומים — לא יפרע אלא בשבועה, מכל מקום חזקה היא: לא עביד איניש דפרע בגו זימניה [אין אדם עשוי שיפרע חובו בתוך זמנו].
א איבעיא להו [נשאלה להם לחכמים] שאלה זו: אם המלווה, שקבע זמן ללווה לפרעון, תבעו לאחר זמן ולא בזמן הפרעון, ואמר לו הלווה: "פרעתיך בתוך זמני", מהו, מה דינו? מי אמרינן [האם אנו אומרים]: גם במקום (שיש) חזקה כנגד טענתו של אדם, כגון זו שאדם אינו עשוי לפרוע בתוך זמנו, אמרינן [אומרים אנו] וסומכים על הנימוק של "מה לי לשקר", שהרי אם היה רוצה לשקר יכול לומר "פרעתיך בזמני", והיה נאמן.