Steinsaltz on Bava Metzia Daf 13b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמר לא היו דברים מעולם והשטר מזוייף, וכיון שכך, ודאי שאף נייר השטר אינו שייך לו.
א אמר ר' אלעזר: מחלוקת שבמשנתנו היא בשאין החייב מודה, שר' מאיר סבר [סבור]: שטר שאין בו אחריות נכסים — אינו גובה בו לא ממשעבדי [מנכסים משועבדים] ולא מנכסים בני חרי [חורין], ורבנן סברי [וחכמים סבורים]: ממשעבדי [מנכסים משועבדים] הוא דלא גבי [שאינו גובה], ואולם מבני חרי [חורין] שלא שועבדו — מגבא גבי [הריהו גובה]. אבל כשחייב מודה — דברי הכל יחזיר, ולא חיישינן [ואין אנו חוששים] לפרעון, שכבר נפרע השטר והיתה זו רק קנוניא בין המלוה והלווה על חשבון הלקוחות.
ואילו ר' יוחנן אמר: מחלוקת זו היא דווקא כשחייב מודה, שר' מאיר סבר [סבור]: שטר שאין בו אחריות נכסים, ממשעבדי [ממשועבדים] הוא דלא גבי [שאינו גובה] אבל מבני חרי [חורין] — מגבא גבי [הריהו גובה]. ורבנן סברי [וחכמים סבורים] כי ממשעבדי נמי גבי [ממשועבדים גם כן גובה]. אבל כשאין החייב מודה — דברי הכל לא יחזיר, משום דחיישינן [שאנו חוששים] לפרעון.
ומעירים: תניא כוותיה [שנוייה ברייתא כשיטתו] של ר' יוחנן וממנה תהא תיובתא [קושיה חמורה] לדברי ר' אלעזר בחדא [בדבר אחד], ותיובתא [וקושיה חמורה] לדברי שמואל בתרתי [בשני דברים].
וזו הברייתא: מצא שטרי חוב ויש בהם אחריות נכסים, אף על פי ששניהם, הלווה והמלוה, מודים — לא יחזיר את השטר לא לזה ולא לזה. ואולם אם אין בהן אחריות נכסים, בזמן שהלוה מודה — יחזיר למלוה, ואם אין הלוה מודה, לא יחזיר לא לזה ולא לזה, אלו דברי ר' מאיר.
שהיה ר' מאיר אומר: שטרי [שטרות] שיש בהן אחריות נכסים, גובה בהם מנכסים משועבדים, ושאין בהם אחריות נכסים אינו גובה בהם אלא מנכסים בני חורין. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה גובה מנכסים משועבדים.
ואם כן מכאן תהא תיובתא [קושיה חמורה] לדברי ר' אלעזר בחדא [בדבר אחד], שהרי ר' אלעזר אמר שלדעת ר' מאיר שטר שאין בו אחריות נכסים — אינו גובה בו מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין. וקאמר [ועוד אמר] ר' אלעזר שבין לשיטת ר' מאיר ובין לרבנן [לשיטת חכמים] לא חיישינן לקנוניא [אין אנו חוששים לקנוניה] בין הלווה בין המלוה.
ואילו הברייתא קתני [שונה] ששטר שאין בו אחריות נכסים — ממשעבדי [ממשועבדים] הוא דלא גבי [שאינו גובה], הא [הרי] מכאן שמבני חורין מגבא גבי [הריהו גובה]. וקתני [שנה שם] בין לשיטת ר' מאיר בין לרבנן [לשיטת חכמים] חיישינן [חוששים אנו] לקנוניא. דקתני [שהרי שנינו] ששטרות שיש בהם אחריות נכסים אף על פי ששניהם מודים — לא יחזיר לא לזה ולא לזה. אלמא [מכאן] כי חיישינן [חוששים אנו] לקנוניא. זו הפירכה לדברי ר' אלעזר מן הברייתא.
ואולם שואלים על לשון התלמוד עצמו והא הני תרתי הוא [והרי אלה שתי קושיות הן] ומדוע אמרת שיש מכאן קושיה לר' אלעזר רק בדבר אחד?