Steinsaltz on Bava Metzia Daf 42b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הלא כלל הוא: כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד, ולכן נהגתי כראוי שמסרתי לאמי.
נימא [נאמר] לה לאימיה [לאמו]: זילי שלימי [לכי ושלמי] אמרה [יכולה היא לומר]: לא אמר לי בני דלאו דידיה נינהו דאקברינהו [שאין הכספים שלו כדי שאקבור אותם] שהיא שמירה מעולה.
ואם נימא ליה [נאמר לו]: אמאי [מדוע] לא אמרת לה שאין הכספים שלך? אמר: כל שכן, דכי אמינא [שאם אומר] לה דדידי נינהו [שהכספים שלי הם] — טפי מזדהרא בהו [יותר היא נזהרת בהם].
אלא אמר רבא כך יש לדון: משתבע איהו דהנהו זוזי אשלמינהו לאימיה [ישבע הוא, האיש, שאת הכספים הללו מסר לאמו], ומשתבעא אימיה דהנהו זוזי אותבינהו בקרטליתא ואיגנוב [ותישבע אמו שאת הכספים הללו הניחה בארגז ונגנבו] ופטור מלשלם.
ומסופר עוד: ההוא אפוטרופא דיתמי דזבן להו תורא ליתמי ומסריה לבקרא [אפוטרופוס אחד של יתומים שקנה שור עבור היתומים ומסר אותו לרועה הבקר]. לא הוו ליה [היו לו] לשור זה ככי ושיני למיכל, ומית [ניבים ושיניים לאכול בהם וכיון שלא נתנו לו מזון מיוחד מת השור]. אמר רמי בר חמא: היכי נדיינו דייני להאי דינא [איך ידונו דיינים בדין זה]?
נימא ליה לאפוטרופא [נאמר לו לאפוטרופוס]: זיל שלים [לך שלם את הנזק], אמר: אנא לבקרא מסרתיה [אני לרועה הבקר מסרתי אותו] והוא צריך היה לטפל בו.
נימא ליה לבקרא [נאמר לו לרועה הבקר]: זיל שלים [לך ושלם], אמר: אנא בהדי תורי אוקימתיה, אוכלא שדאי ליה [אני בין השוורים העמדתי אותו, אוכל שמתי לפניו], ולא הוה ידעינן דלא אכל [ידעתי שאין הוא אוכל].
ושואלים: מכדי בקרא [הלא רועה הבקר] שומר שכר דיתמי [של היתומים] הוא ואם כן איבעי ליה לעיוני אי איכא פסידא דיתמי [היה לו לבדוק אם יש הפסד ליתומים] ולראות אם השור אוכל! ומשיבים: הכי נמי [כך הוא גם כן] אילו כך היה המקרה, ואולם הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — באופן דליכא פסידא דיתמי [שאין הפסד ליתומים] יוצא מזה, דאשכחוהו למריה דתורא ושקול יתמי זוזי מיניה [שמצאוהו את בעל השור וקבלו היתומים את הכסף ממנו בחזרה].
ושואלים: אלא מאן קא טעין [מי הוא זה שטוען] — מריה דתורא קטעין [בעל השור הוא שטוען] לאפוטרופוס, אם כן אומרים לו: איבעי ליה לאודוען [היה לו להודיענו] שהשור איננו אוכל! ומשיבים: מאי מודעינן ליה [מה מודיעים אנו לו] — הלא מידע ידע [יודע הוא] שמקח טעות הוי [הוא]. ומשיבים: מדובר כאן בספסירא דזבן הכא ומזבין להכא [בסרסור שקונה מכאן ומוכר לשם] ולא ידע מה טיב השור, הלכך (על כן) מישתבע איהו [נשבע הוא] שלא הוה ידע [ידע] בפגמו של השור, ומשלם בקרא [ומשלם רועה הבקר] לא את דמי השור כולו אלא דמי בשר בזול שהוא חלק ממחיר השור.
מסופר: ההוא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה [אדם אחד הפקיד כמות של כשות אצל חברו], היא הכשות שמטילים כתבלין בעשיית שיכר. הוה ליה לדידיה נמי כריא דכשותא [היה לו עצמו גם כן כרי, ערימה, של כשות]. אמר ליה לסרסיה [לו לממונה על השיכר]: מהאי רמי [מזה, מהכרי שלי, הטל לשיכר]. אזל רמא מאידך [הלך האיש והטיל לשיכר מן הערימה האחרת, של המפקיד]. אמר רב עמרם: היכי נדיינו דייני להאי דינא [איך ידונו דיינים דין זה]?
נימא ליה לדידיה [נאמר לו לשומר הפיקדון]: זיל שלים [לך שלם], אמר שומר הפקדון: אנא אמרי ליה מהאי רמי [אני אמרתי לו לעובד שלי מזה תטיל] ואינני אחראי.
נימא ליה לסרסיה [נאמר לו לממונה]: זיל שלים [לך ושלם], אמר הממונה: לא אמר לי בעל הבית מהאי רמי ומהאי [מזה הטל ומזה] לא תרמי [תטיל] וחשבתי שרק עצה טובה הוא נותן, ולא ידעתי שיש חשיבות מיוחדת בדבר.
ומעירים: ואי דשהא [ואם שהה] בינתיים שיעור זמן כדי לאיתויי ליה [להביא לו] את הכשות ולא אייתי ליה [הביא לו] — אם כן בכך גלי אדעתיה דניחא ליה [גילה דעתו שנוח היה לו בכך] כי אם היתה ערימת הכשות שלו במקום רחוק ושל הפקדון במקום קרוב, והוא הקדים ובא ולקח משם, אם כן יכול היה השומר לדעת בעצמו מה אירע! ומשיבים: מדובר כאן בש לא שהא [שהה], או שלא היה הבדל במרחק, או שעשה זאת באותו זמן.
ושואלים: סוף סוף, מאי פסידא איכא, והא קא משתרשי ליה [סוף סוף, מה הפסד יש בכך, והלא הוא מרווח בזה]! ואם כן, ישלם השומר דמי הכשות שנטל מן הפקדון, והכל יבוא על מקומו בשלום! אמר רב סמא בריה [בנו] של רבא: מדובר כאן באופן דהוה שיכרא חלא [שנהיה השיכר חומץ, שהחמיץ השיכר] ואם כן נמצא שאי אפשר לקבל את דמי הכשות מן השיכר. רב אשי אמר: מדובר כאן בכיסי [בקוצים] שהיתה הכשות הזו מעורבת בקוצים, ולא השביחה את השיכר כראוי.