Steinsaltz on Nedarim Daf 77b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והיה זה בקיטונא דבי רב [בחדר בית המדרש] כשהיה עומד, והיה יחידי והיה זה בלילה.
אמר רבה אמר רב נחמן: הלכה, נשאלין להתיר נדרים כשהוא עומד, יחידי, ובלילה, ובשבת, ובקרובים, ואפילו היה להן פנאי מבעוד יום.
על כך שואלים: עומד? והתניא [והרי שנינו בברייתא] : ירד רבן גמליאל מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו. ומדוע ישב? ומשיבים, רבן גמליאל סבר: פותחין בחרטה. כלומר, אין מתירים סתם, אלא יש צורך לחפש פתח להתיר ולמצוא אופן של חרטה על הנדר מתחילתו, מיעקר נדרא בעינן [לעקור את הנדר אנו צריכים] ומשום כך בעי עיוני [צריך לעיין בדבר], אהכי [משום כך] ישב. ואילו רב נחמן סבר: אין פותחין בחרטה שאין צורך לחפש פתח כזה, ולכן יכול להתיר את הנדר אפילו כשהוא מעומד.
אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: חזי מר [יראה אדוני] האי מרבנן דאתא ממערבא [אחד החכמים שבא מארץ ישראל] ואמר: איזדקיקו ליה רבנן [נזקקו לו חכמים] להתיר נדר לבריה [לבנו] של רב הונא בר אבין, ושרו ליה נדריה [והתירו לו את נדרו] ואמרו ליה [לו] : זיל ובעי רחמי [לך ובקש רחמים] על נפשך [עצמך] שחטאת במה שנדרת. דתני [ששנה] רב דימי אחוה [אחיו] של רב ספרא: כל הנודר, אף על פי שהוא מקיימו לנדר — נקרא חוטא. אמר רב זביד: מאי קרא [מהו הכתוב] המלמד על כך — "וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא" (דברים כג, כג), הא [הרי] אם לא חדלת ונדרת — איכא [יש] בזה חטא.
א תניא [שנויה ברייתא] : האומר לאשתו "כל נדרים שתדורי אי אפשי (אין רצוני) שתדורי" או אמר לה "אין זה נדר" — לא אמר כלום שאין זה נוסח של הפרה. ולענין קיום אם אמר לה "יפה עשית" או "אין כמותך" או "אם לא נדרת מדירך אני" — דבריו קיימין והרי זה קיומו של הנדר.
לא יאמר אדם לאשתו בשבת כשהוא מפר את נדרה "מופר ליכי [לך] **"**או "בטיל ליכי [לך] " כדרך שאומר לה בחול, אלא אומר לה אם נדרה ממאכל ומשתה "טלי ואכלי" "טלי ושתי", והנדר בטל מאליו. אמר ר' יוחנן: וצריך בכל זאת שיבטל בלבו את הנדר, ולא די כשאומר לה לאכול או לשתות.
תניא [שנויה ברייתא], בית שמאי אומרים: בשבת מבטל את הנדר בלבו, בחול מוציא בשפתיו את ביטולו של הנדר. ובית הלל אומרים: אחד זה ואחד זה בין בשבת ובין בחול, דיו שיהיה מבטל בלבו, ואין צריך להוציא בשפתיו.
ב אמר ר' יוחנן: חכם שאמר בלשון בעל, שאמר שהוא מפר את הנדר, ובעל שאמר בלשון חכם שהוא מתיר את הנדר — לא אמר כלום, שכל אחד מהם יש לו ייפוי כוח לבטל הנדר באופן זה דווקא, ולא באופן אחר.