Steinsaltz on Sotah Daf 28b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כודאי ולכן ספק טומאת שרץ אסורה.
וממקום שבאת, מסוטה, שמשם למדנו דין ספק טומאת השרץ, יש ללמוד אף פרטי דינים בענין ספק טומאה: מה סוטה אין ספק טומאתה הופך לודאי אלא ברשות היחיד שהרי היא נאסרת משום שנסתרה, ואין אפשרות של סתירה ברשות הרבים — אף שרץ ספיקו מטמא ברשות היחיד בלבד.
ומה סוטה הריהו דבר שיש בו דעת לישאל, שהרי אפשר לשאול אותה אם נטמאה או לא נטמאה — אף שרץ, אין ספק טומאה בו טמא אלא בדבר שיש בו דעת לישאל כגון אדם שספק נטמא, או בדבר שספק נטמא והיה שם אדם שיכול היה לדעת.
ומכאן אמרו: דבר שיש בו דעת לישאל, ברשות היחיד — ספיקו טמא, ברשות הרבים— ספיקו טהור. ודבר שאין בו דעת לישאל, בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים — ספיקו טהור. עד כאן לשון הברייתא.
ותחילה שואלים לגבי פירוש חילופי הדברים בין החכמים: ור' ישמעאל מה משמעות דבריו? הרי אמר ר' עקיבא שיש בסוטה איסור תרומה, ומהדר ליה איהו [ומחזיר ומשיב לו הוא] לענין דין כהונה? והרי ר' עקיבא לא הזכיר כלל שאסורה לכהונה!
ותו [ועוד]: לר' עקיבא, הלכה זו שאסורה לכהונה מנא ליה [מניין לו]? וכי תימא [ואם תאמר] שכהונה לא צריכא קרא [אינה צריכה כתוב] מיוחד כדי ללמד עליה,