בתר דנפק מניה וכו׳: אחר שיוצאת ממנו ההתחלה לגילוי המוחין, ואותו הנהר, שהוא ישסו״ת נתעברה עם זו״ן, להמשיך הכל, אז היא נקראת אשר אהיה, כלומר, על כן אהיה, אהיה, היינו, אני עתיד להמשיך ולהוליד הכל. אהיה, כלומר, עתה אני הוא כלל הכל, כלל של כל פרט, דהיינו של כל מדרגה ומדרגה. אשר אהיה, היינו, שאמא, שהיא בינה, נתעברה ומוכנת להוציא כל הפרטים ולגלות שם העליון, הויה.

פירוש. אחר או"א עלאין, נאצלים ויוצאים ישסו״ת, שהם בחינת ז״ת דבינה, ובהם ה י׳, יוצאת מאויר ובינה ותו״מ שלהם שנפלו לזו״ן, חוזרים למדרגתם, לבינה, וגם לוקחים עמהם את זו״ן ומעלים אותם לבינה, כנ״ל, (בהקסה״ז דף כ׳ ד״ה אמא) שבזה נבחנים זו״ן כמו שנתעברו בבינה (כנ״ל תרומה אות תר״ח בהסולם) וז״ש, בתר דנפק מניה שירותא, דהיינו ישסו״ת שבהם יוצאת ה י׳ מאויר, ונתגלה אור החכמה, בבחינת התחלה. וההוא נהר אתעבר, שהבינה ותו״מ שלהם המשיכו את זו״ן לבינה, שזה נבחן שהבינה נתעברה עם זו"ן, לאמשכא כלא, דהיינו זו"ן, כדין אקרי, אשר אהיה, שפירושו, זמין לאמשכא דלאולדא כלא, שנעשתה בזה מוכנת להוליד כל המוחין דזו"ן. השתא אנא כלל כלא, כי נעשתה בזה מוכשרת להוציא כל המדרגות דזו״ן ודבי״ע. וז״ש, לאפקא פרטין כלהו, ולאתגליא שמא עלאה. דהיינו השם הויה שהוא השם של ז״א בגדלות.