ותאנא תרין אתוון וכו׳: ולמדנו, אלו ב׳ אותיות, באותו האפן שאמרתי ב ואו, הוא גם כן ב נון. ואע״פ שהעמידו הדבר בדרך אחר, הרי הנון מתבארת כך, ה נ׳ כפופה זו היא המלכה. ונסמכת לה ו׳ שהוא יסוד, כדי שהמלכות תתברך ממנו. ה ן׳ פשוטה, היא התפשטות ת״ת. וע״כ כלולות האותיות ומתאחדות זו בזו. כי ת״ת שהוא ן׳ פשוטה משפיע ליסוד שהוא ו', והיסוד משפיע למלכות, שהיא נ׳ כפופה. ואם תאמר, למה ה ו', מחזרת פניה מן ה נ׳ הכפופה, ונותנת פניה אל ה ן׳ הפשוטה. אלא הוא משום כבוד המלך, שהוא ן׳ פשוטה דהיינו ת״ת כנ״ל, ע״כ היסוד מחזיר פניו כנגד המלך. כלומר, שהיסוד ות״ת הם תמיד כאחד כנ״ל בדבור הסמוך.