תאנא ר״ש, פתח וכו׳: ר׳ שמעון למד. ה י׳ פותחת בחקיקותיה, ומתפשטות האותיות בצדדים, דהיינו כל אות משם הויה מתפשטת בג׳ קוים, ומתקשרות ב י׳. שכל קו מהן, נקשר ב י׳, שהיא חכמה וקו ימין. ומפרש. ה י׳ הולכת ל י׳. דהיינו החכמה, שה"ס י׳ ראשונה של השם יאהדונה״י, הולכת ומתפשטת עד ה י׳ האחרונה, שהיא המלכות. כי מתפשטת באור ישר עד המלכות. ה י׳, שהיא מלכות, עולה ל י׳, שהיא חכמה. שהמלכות מעלה אור חוזר עד החכמה, ונכללת החכמה בעשר ספירות שז״ס ה י׳ פותחת בחקיקותיה. ואח״כ ה י׳, שהיא חכמה, הולכת ל ו׳. שהיא ז״א, דהיינו שמתפשטת לז״א, ונעשית ראש ה ו׳. אמנם תחילה מתקבצים, האורות של החכמה, ב ה׳, שהיא בינה, ומכוונת את הדעת, שהדעת מכוונת באמצע בין חכמה לבינה, ואח״כ נתחברה ה׳ ב ו׳. שהאורות דבינה, שהיא ה׳ ראשונה דהויה, מתחברות ובאות ב ו׳ דהויה, שהוא ז״א.