תאנא כתר דאסתלקו וכו׳: למדנו, אחר שנסתלקו קין והבל חזר אדם לאשתו ונתלבש ברוח אחר, והוליד את שת. מכאן נתיחסו דורות הצדיקים בעולם. והרבה הקב״ה חסד בעולם, ובכל אחד נולדה נקבה עמו לישוב העולם, כעין של מעלה. שז״א ומלכות היו אח ואחות, והרי העמידו החברים בסתם משנה, שעליהם כתוב, ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וגו׳ חסד הוא. חסד הוא ודאי, כי אחר ששורה החסד, יצאו גזעים ושרשים מתחת, דהיינו מאחורים, שלמעלה, ונפרשו הענפים, שהם ז״א ומלכות, ומה שהיה קרוב נתרחק, דהיינו מה שז״א ומלכות היו מקודם לכן דבוקים אחורים באחורים נתרחקו עתה ע״י החסד. כמו שנתבאר כל זה באורך לעיל (ויקרא אות ק׳ בהסולם ע״ש) אז נתגדלו הענפים, ז״א ומלכות, ובאו להתחבר בזווג אחד באילן (כמ״ש שם). זה היה בתחילה במצב הא׳ של המלכות, וזה היה בסתום של העולם, דהיינו רק במצב האחוריים הסתומים, שאז בלבד היו ז״א ומלכות אח ואחות, ששניהם בני הבינה אז, (כמ״ש שם) ומשום שכתוב אמרתי עולם חסד יבנה, שהחסד מפרידם זה מזה, והמלכות יורדת מתחת ז״א, ואינה עוד אחותו אלא מדרגה נמוכה ממנו. וע״כ, אבל מכאן ולהלאה, בני אדם שימצאו בו, שיקחו אחותם, ונכרתו לעיני בני עמם.