ה״א כליל ביו״ד וכו׳: ה ה׳ של שם הויה, שהיא בינה, היא כלולה ב י׳ דהויה, מבחינת התכללות כ״ב אותיות ב י׳ כנ״ל. וממנה היא יוצאת, כי הבינה נאצלת מן החכמה. אז החכמה והבינה שהם י״ה דהויה מעטרים את האבות, דהיינו חג״ת דז"א הנקראים אברהם יצחק יעקב. ה ה׳ נפתחת בנחליה, דהיינו בחמשים שערי בינה שבה, והיא מעטרת את הראש של ה ו', דהיינו שמשפעת ג״ר. לז״א שה״ס ו׳ דהוי״ה, ששם שורים האבות, כלומר, שהאבות שהם חג״ת, עולים ונעשים ראש, דהיינו חב״ד, ע״י הארת נ׳ שערי בינה.