ר' יוסי אשכחיה וכו׳: רבי יוסי מצא את ר׳ אבא שהיה יושב וקורא מקרא זה, שכתוב, השלך על ה׳ יהבך. על, הוא מדויק. דהיינו למעלה מה׳, שהוא ז"א, כי מזון תלוי במזל. שהוא דיקנא דא״א. ר׳ יהודה היה קורא, על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא. על זאת ודאי, דהיינו למעלה ממלכות הנקראת זאת, שהוא ת״ת שהוא למעלה ממלכות. לעת מצוא, הרי העמדנו שהוא אשה (ברכות ח.) אבל לעת מצא הוא כמ״ש, דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. דהיינו בעשרת ימי תשובה. פירוש אחר, לעת מצא, היינו בשעה שהנהרות, שהם אורות הבינה, נוזלים ונמשכים, והאבות, שהם חג״ת, מקבלים, והכל מתברכים. שע״ז יתפלל כל חסיד. רק לשטף מים רבים. מהו, שטף מים רבים. ומשיב, זה הוא עומק המבועים והנהרות, שהוא עתיקא קדישא, שמשם נמשכים האורות והמבועים לבינה. שמי יזכה לו ומי יזכה לקרב ולעלות שם. זהו שכתוב בו, רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו. כי אינם זוכים ואינם יכולים. לקבל מעתיקא.