פתח ר״ש ודרש וכו׳: פתת ר״ש ודרש, לריח שמניך טובים וגו'. מקרא זה הסתכלתי בו, וכך הוא. לריח, מהו ריח. הוא, כי ריח הקטרת הוא דק ומשובח ופנימי יותר מכל, וכשעולה הריח ההוא להתקשר, באותו שמן המשחה של נחלי המבוע, שהם ספירות דז״א, מעירים זה בזה ומתקשרים יחד. ואז שמנים אלו טובים להאיר. כש״א לריח שמניך טובים.

פירוש שמן ה״ס חסדים, וריח ה״ס הארת החכמה המאיר ממטה למעלה, מן המלכות. וחכמה זו אינה מאירה אלא בהתלבשות החסדים דז"א. וע״י הקטרת מעלים הריח הזה מן מלכות אל חסדים דז״א להתלבש בהם, וגם החסדים דז״א, שנקראים שמנים, מתגלים ע״י הארת החכמה. וז״ש וכד סליק ההוא ריח לאתקשרא וכו' אתערו דא בדא, וכו', והריח שה״ס הארת חכמה מתקשר בשמן, והשמן שהוא חסדים מתגלה בהארת חכמה על ידי קליטת הריח. וז"ש, וכדין אינון משחן טבאן לאנהרא, שע״י קליטת הריח הם טובים להאיר.