לית חושבנא לאינון וכו׳: אין חשבון לאלו הנאחזים בשערותיה של המלכות, דהיינו בדינים שבה המכונים שערות. שני בנים יונקים כל יום, מן המלכות, הנקראים מרגלי הארץ. וזהו סוד שבספרא דצניעותא שבסוף תרומה, שכתוב, וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר (כמ״ש בספרא דצניעותא אות נ״ד, וכמו שנתבאר שם בהסולס ע"ש) ואלו, שני בנים, יונקים מתחת צדדי כנפי המלכות שה״ס חו״ג. ב׳ בנות, שה״ס שתים נשים זונות (כמ״ש שם ועי׳ בהסולם) הם תחת רגלי המלכות, שה״ס נצח והוד דמלכות. תחת, פירושו אחורים. כלומר שב׳ בנים דקליפה יונקים מאחורים דחו״ג שלה, וב' בנות דקליפה, יונקים מאחורים דנו״ה שלה. דהיינו כמו בקדושה, שהזכר הוא חג״ת והנוקבא היא נה״י. וע״כ כתוב עליהם, ויראו בני האלקים את בנות האדם. (כמ״ש שם) ואלו הבנים והבנות דקליפה, נאחזים בצפרנים של מטה ההיא, שהיא המלכות. כי צפרניה ה״ס האחורים דאצבעות שבידין ורגלין (כמ״ש לעיל באורך, ויקהל דף פ״ז ד״ה פירוש ע״ש) וזהו שלמדנו שכתוב, אז תבאנה שתים נשים זונות, אז תבאנה, ולא מקודם לכן (כמ״ש בספרא דצניעותא דף כ״ט ד״ה וזה) ובזמן שישראל למטה מחזירים העורף מאחרי הקב״ה, מה כתוב, עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו. ודאי. דהיינו ב׳ נשים הנ״ל.