פתח ר' אלעזר וכו': פתח ר"א ואמר, ה' אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית וגו'. מקרא זה הוא סוד האמונה. הוי"ה, הוא סוד עליון והוא התחלה של נקודה העליונה הסתומה שאינה ידועה. דהיינו או"א עלאין, שה"ס חכמה, שבהם אין ה י' יוצאת מאויר (כנ"ל ב"א דף רנ"א ד"ה נחית) והם סתומים מחכמה, בלתי נודעים, אלקי, ה"ס קול דממה דקה, דהיינו ישסו"ת שה"ס בינה, והיא התחלה העומדת לשאלה, כי ה י' יוצאת בה מאויר, לעת גדלות, אבל ונסתם ואינו ידוע ואין מי שמשיב עליה. כלומר אע"פ שעומדת לשאלה, דהיינו לגילוי, מחמת שה י' יצאה בה מאויר, וחזרה לאור החכמה, אין מי שישיב על השאלה, כי החכמה אינה מתגלה במקומה אלא במקום ז"א ומלכות. משום שהיא סתימה וגנוזה.