מאי מ"י דא וכו': מהו מ"י. זה ראש וגזע ושביל דהיינו ראש תוך סוף, שהם חב"ד חג"ת נה"י, של ישסו"ת, שנתפשט להבנות בהתפשטות היכל אחד, לב' צדדים בנה, לז"א ולמלכות. שאע"פ שהוציא את ישראל, שהוא ו' ז"א, הוציא ג"כ את הנוקבא שלו ביחד והזמינה אליו. מי מנה, פירושו כש"א וימן להם המלך. וכן ומשלוח מנות דהיינו ש מ"י, שהוא ישסו"ת, נתן לו, לז"א, מתנה רבה ויקרה, שהיא המלכות, והוציאה עמו יחד. באותו התפשטות שנתפשט, הוציא שניהם יחד, בשעה אחת. פירוש. שהבינה הוציאה את זו"ן בבת אחת. ושיעור הכתוב, הוא, מי בינה שהוא ישסו"ת, מנה נתנה מתנה רבה שהיא עפר דהיינו מלכות הנקרא עפר. ליעקב שהוא ז"א הנקרא יעקב.