ובג"כ אתפשטו דרגין וכו': ומשום זה נתפשטו המדרגות ונתלבשו האורות ואלו הלבושים שהתחתון מלביש העליון נקראים כנפים עליונות, עד שמגיעים לבקר הזה של יוסף, והוא לוקח כל האורות העליונים כי היסוד הוא כולל של כל האורות שלמעלה ממנו, ומתוך שכל האורות העליונים תלוים בו, זיוו עולה מנאף העולם עד סוף העולם, שלמעלה, עד שהעולמות שלמטה ממנו אינם יכולים, לסבול. בא דוד, והתקין אותו הנר, שהוא כיסוי לאותו בקר של יוסף, שיתכסה בו, לקיים העולמות שלמטה בסדר של נר הזה. וע"כ כתוב בקר אערך לך ואצפה. כש"א ויצפהו זהב טהור. ומשום שאותו הנר, של דוד הוא, שהוא מרכבה למלכות ותלוי בה אמר, שהוא יהיה כיסוי על בקר הזה של יוסף. בא ר' אבא ונשקו. אמר, אם לא יצאתי בדרך אלא לשמוע דבר זה, די לי.

פירוש. כבר ידעת שבקר של יוסף ה"ס חכמה וחסדים (כנ"ל אות שנ"ד) והוא מטעם שהיסוד כולל כל אורות שלמעלה ממנו, וז"ש, אתפשטו דרגין וכו' ואיהו נטיל כל נהורין עלאין ומגו דכל נהורין וכו' זיויה סליק מסייפי עלמא וכו'. כיון שהיסוד כולל כל האורות שהם חכמה וחסדים היה מאיר למעלה מסוף העולם עד סופו. אמנם לא היה יכול להשפיע למטה ממנו, כי אור החכמה אינו מושפע ממעלה למטה, (כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת ע"ש) וז"ש, עד דעלמין דלתתא לא יפיל למסבל, שאינם יכולים לסבול שהאור שלו יתפשט ממעלה למטה, כי אז מתרבים בו הדינים כנודע. ע"כ היו צריכים לתקון המלכות שה"ס נקבה המאירה רק ממטה למעלה, ורק היא היתה יכולה להבטיח שאור החכמה שביסוד לא יושפע למטה. וז"ש אתא דוד ואתקן האי בוצינא חופאה להאי בקר דיוסף, לאתחפאה ביה, דהיינו שאור החכמה שביסוד יתכסה בספירת המלכות הנקראת נר, באפן, שלא יאיר כלום ממעלה למטה. ולקיימא עלמין דלתתא, שאז יוכלו כל העולמות לקבל שפע מן המלכות ויתקיימו. וע"ד כתיב בקר אערך לך, דהיינו שיסדר שאור החכמה שביסוד יאיר ממטה למעלה, ובזה ואצפה, שהוא לשון כיסוי כש"א ויצפהו וגו'. שהמלכות תצפה ותכסה אור הזה שלא יתפשט ממעלה למטה. המלה אערך לך, סובבת על סדר ההארה, שהוא ממטה למעלה והמלה אצפה, סובבת על הכיסוי ועל מניעת האור, שלא יאיר ממעלה למטה.