עאל בתחומא דלאו וכו': נכנס בתחום שאינו שלו, מאין לנו שהיה בבלעם. כי כתוב ואעל פר ואיל במזבח. וכתוב, ואת שבעת המזבחות ערכתי. שהקרבת קרבנות שייכת לכהנים, ולא לו. משלח מדנים בין אחים. היה בו, כי שילח מדנים בין ישראל לאביהם שבשמים. לשון הרע, היה בו. כי לא היה בעולם בעל לשון הרע כמוהו. כי כל כחו היה בפיו. קללת השם היתה בו, שכתוב, ואנכי אקרה כה. שפירושו שהיה רוצה לעקור את המלכות הנקראת כה מן ישראל (כנ"ל אות ר"נ) וכולם היו בו, עין הרע כמו שלמדנו והכל על אותו הנהר של ישראל, שהוא יסוד דז"א, נתן עיניו להתגרה בו, להטות שפעו לצדו הרע. ארץ בני עמו. שואל, וכי איני יודע שארץ בני עמו היא. ומשיב. אלא זהו סוד, שכל בני עמו היו דבוקים בו. וכבר למדנו.