כד חמא ההוא וכו': כשראה אותו המלאך, אשר בלעם הטה את אתונו על שביל ההוא, שנקרא משעול הכרמים, כדי לקבל משם כח לקלל את ישראל, שכתוב, להטותה הדרך, שרומז על הדרך של החצונים, שהוא משעול הכרמים שמשם הם מקבלים כל שפעם כנ"ל, מיד, ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים, דהיינו לסתום השביל שלא יוכלו להעזר ממנו שאר העמים העכו"ם, ואלו ספירות התחתונות, של החצונים. ומה שנקרא משעול הכרמים, הולך זה, כפי מה שאמר רבי יצחק, כתוב, שמוני נוטרה את הכרמים, היינו לשמור ולברך בעת הגלות. את שאר העמים, הנקראים כרמים. וישראל, שהם כרמי שלי, לא נטרתי. כי הם בגלות, ואינם מתברכים כראוי.