עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים נזכר ר' אלעזר מאותו הילד, נטו מן הדרך ג' פרסאות, והגיעו שמה. נתארחו בבית ההוא, נכנסו ומצאו אותו הילד, שהיה יושב, ועורכים השלחן לפניו. כיון שראה אותם קרב אליהם, א"ל הכנסו חסידים קדושים. הכנסו שתילי העולם, אלו שלמעלה ומטה משבחים אותם, אלו שאפילו דגי ים הגדול יוצאים ליבשה אליהם. שהכיר בהם שר' המנונא אביו נגלה להם כמ"ש בהקסה"ז (אות קי"ט ע"ש). בא ר' אלעזר ונשקו בראשו, חזר עוד הפעם כבתחילה ונשקו בפיו. א"ר אלעזר, נשיקה הראשונה היתה על הדגים שעזבו המים והלכו ביבשה. דהיינו על מה שרב המנונא אביו נגלה להם. ונשיקה שניה היא, על ביצים של הדג שעשו פירות טובים בעולם. דהיינו בשביל הילד עצמו, שהוא בנו של רב המנונא.