ואנון אפרישין בין ה' ה' דלא אתקריב ו' בינייהו, הה"ד ערות אשה ובתה לא תגלה והעוברים על גילוי עריות מפרידים בין ה"ר דהוי"ה לה"ת דהויה, שהו' דהוי"ה לא יבא ביניהן וז"ש ערות אשה ובתה לא תגלה. כי ה"ר היא אמא, וה"ת היא ברתא, וכיון שהו' דהויה שהוא ז"א לא יבא ביניהם לקבל מאמא ולהשפיע לברתא, נמצאים נפגמים בזה אשה ובתה, כי מניעת השפעתה של ה"ר נבחנת ג"כ לערוה אליה. וזה אמרו ואנון שכינתא עלאה ותתאה, אשה ובתה הם שכינה העליונה, דהיינו אמא, ושכינה תתאה. דהיינו ברתא. והטעם שגורמים בהגלות שה ו' לא יבא בין ה' ל ה' הוא דבזמנא דערב רב, דאנון נפילים גבורים וכו' בין ה' לה' לית רשו לקב"ה לקרבא בינייהו. כי בעת הגלות, שהערב רב שהם ה' מינים נג"ע ר"ע, יכולים לבא לקבל השפע מה ו' שבין ה' ל ה', אז אין רשות להקב"ה שהוא ה ו', לבא ביניהם, ורזא דמלה ונהר יחרב ויבש יחרב בה' עלאה ויבש בה' תתאה, בגין דלא יתפרנסון ערב רב מן ו' דאיהו עץ החיים. וסוד הדבר, ונהר יחרב ויבש. שיחרב השפע של ה' ראשונה, הנקראת נהר, ויבשה ה' אחרונה מחסרון שפעה והוא כדי שלא יתפרנסו הערב רב מהו' כנ"ל, שהוא עץ החיים. ובג"ד לית קריבו לו' בין ה' ה', בזמנא דערב רב בינייהו, ומשום זה אין גישה ל ו' בין ה"ר לה"ת, בעת שהערב רב ביניהן, כלומר בית הגלות שיכולים לבא ולינק מהן.