ת"ח נהירו עלאה, למהוי נהיר האי אור, ומההוא נהירו חדו לכלא ביה, והוא ימינא לאתעטרא גולפוי גליפין בהדיה והא אתמר: בוא וראה, הארה עליונה, שהיא בינה הוא, שיהיה מאיר אור הזה, ומאור הזה נמשך שמחה לכל והוא בחינת ימין שמתעטר בחקיקי חקיקות, של השמאל. פירוש שבעת שהשמאל האיר בלי שיתוף הימין, האיר ברותחא וכעס ויצא ממנו גיהנם (כנ"ל בראשית א' דף נ"ז ד"ה והנה אחר ע"ש) וזה נבחן, שנעשו חקיקות בהארת קו שמאל, ומתוך כך השיג קו הימין כח לחבר אליו את קו השמאל ע"י קו האמצעי, וקו הימין נתעטר בהארת החכמה שבקו שמאל, כמ"ש שם בארוכה. כתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' מה רב טובך דא אור קדמאה דגניז קב"ה, ליראיך, לצדיקים דאינון דחלי חטאה כדקאמרן, מה רב טובך סובב על אור הראשון שגנז הקב"ה, ליראיך, היינו הצדיקים שהם יראי חטא, שרק הם יהנו מהאור ולא הרשעים כמו שאמרנו לעיל.