כתיב לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח וגו'. אצל מזבח, וכי לעילא או באתר אחרא מאן שרייה כתיב לא תטע וגו', שכתוב אצל מזבח, דמשמע שרק אצל המזבח אסור ליטע אשרה, ומקשה וכי למעלה מהמזבח או במקום אחר, מי התיר ליטע אשרה. אלא הא אוקימנא, אשר, דא בעלה, דאתתא אתקריאת על שום בעלה, אשרה, אלא ביארנו, אשר, הוא שם בעלה, שהאשה נקראת על שמו, אשרה. כלומר אשר הוא ז"א, כי השמות אהיה אשר אהיה, הנה ב' אהיה ה"ס חו"ב, ואש"ר, הוא ז"א בסוד הדעת, המכריע בין חו"ב. אשרה היא נוקבא דז"א ועל דא כתיב לבעל ולאשרה, וע"כ כתוב לבעל ולאשרה, שהם הלעומת של זו"ן דקדושה, בעל כנגד ז"א, ואשרה, כנגד הנוקבא. בגין כך כתיב לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח וגו' לקבל אתר דההוא מזבח ה', דהא מזבח ה' איהו קיימא על דא, וע"כ כתוב לא תטע וגו' אצל מזבח וגו', כלומר, בזה מיושב קושיא הנ"ל, למה כתוב אצל מזבח. כי אצל הוא כמו במקום, ואומר הכתוב לא תטע לך אשרה של ע"ז, במקום מזבח ה' אלקיך, שהרי מזבח ה' עומד על זה, כלומר שעומד לבטל קליפה זו דאשרה, כמ"ש לפנינו. וע"ד לקבלה לא תטע אשרה אחרא, וע"כ, כנגד המזבח, לא תטע אשרה אחרת דע"ז.