כד נפיק בארחא, לאו הכי, אמא עלאה אתחברת בהדיה, ותתאה אשתארת: כשהוא יוצא לדרך אינו כן, שאינו מתעטר בב' נוקבין, אלא אמא עליונה, כלומר השכינה, מתחברת עמו בהיותו בדרך, והתחתונה, שהיא אשתו, נשארת בבית. כד תב לביתיה בעי לאתעטרא בב' נוקבי, כדקאמרן. כשהוא חוזר לביתו צריך שוב להתעטר בב' נוקבין כמו שאמרנו. הרי שהיושב בביתו חשוב הרבה יותר מהיוצא לדרך. כי היושב בביתו מתעטר בב' נוקבין, בסו"ה עד תאות גבעות עולם. משא"כ היוצא לדרך, אין לו אלא נוקבא העליונה בלבדה. א"ר פנחס, אפילו בקליפי סנפורי קטרא, לא פתחי עטרא קמך. א"ר פנחס לר"ש, אפילו בסבך של קשקשת וסנפיר לא יפתחו פה להתעטר לפניך. כלומר אפילו בדברים פשוטים וקלים כשאלות בקשקשת וסנפיר שהם סימני טהרה דדגים, לא יעיז אדם לדבר לפניך. כי נתפלא על מאמרו העמוק שפירש, בענין היוצא לדרך, שהיה נראה לכאורה כדבר פשוט ומובן לכל אדם. קליפי, פירושו קשקשת. כי על קשקשת מתרגמינן קליפין (ויקרא י"א). סנפורי, הוא סנפיר. קטרא, פירושו קשר וסבך כלומר, שאלה וספק שצריכים להתירו.