כיון דחטו ואתדבקו באילנא דשריא ביה מותא לתתא, מה כתיב, וישמעו את קול ה' אלקים וגו', מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך: כיון שחטאו ונתדבקו בהאילן שהמות שורה בו למטה, מה כתוב, וישמעו וגו' מתהלך בגן, מהלך לא כתוב כאן, שהוא לשון זכר, אלא שכתוב מתהלך, שהוא לשון נקבה כי ת' הנוספת הוא לשון נקבה. ת"ח עד לא חטא אדם, הוה סליק וקאי בחכמה דנהירו עלאה, ולא הוה מתפרש מאילנא דחיי, בוא וראה, מטרם שחטא האדם, היה עולה במדרגותיו, והיה עומד בחכמה העליונה, ולא היה נפרד מעץ החיים. כיון דאסגי תיאובתא למנדע ולנחתא לתתא, אתמשך אבתרייהו, עד דאתפרש מאילנא דחיי, כיון שהרבה תשוקה לדעת ולירד למטה, דהיינו להמשיך ממעלה למטה, כנ"ל (באות רפ"ד ד"ה עד) נמשך בזה אחריהם, עד שנפרד מעץ החיים וידע רע ושבק טוב, וידע את הרע ועזב את הטוב, דהיינו כנ"ל (באות רפ"ד ד"ה עד) לא זכי הא רע עש"ה. ועל דא כתיב כי לא אל וגו' מאן דאתמשך בתר רע לית ליה דירה עם אילנא דחיי. וע"כ כתוב, כי לא אל וגו' לא יגורך רע, כי מי שנמשך אחר הרע, אין לו דירה ביחד עם עץ החיים.