רבי שמעון הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא, והוו יתבי קמיה. ר' יהודה ור' יצחק ור' יוסי: רבי שמעון ה"ה יושב לילה אחד ועוסק בתורה, והיו יושבים לפניו ר' יהודה ור' יצחק ור' יוסי. אמר ר"י הא כתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, וקאמרינן דגרמו מותא עלייהו מההוא זמנא ולעילא, אר"י הרי כתוב ויתנצלו וגו' ואמרינן, שע"י חטא העגל, גרמו המות לעצמם מזמן ההוא ולמעלה, לשליט בהו ההוא חויא בישא דאעדו ליה מנייהו בקדמיתא, ומשל בהם אותו נחש הרע שכבר הסירו אותו מקודם. כמ"ש חרות על הלוחות שהיה להם חירות ממלאך המות. ישראל תינח, יהושע דלא חטא אעדי מניה ההוא זיינא עלאה דקביל עמהון בטורא דסיני, או לא. ושואל, ישראל נכון, כי חטאו, אבל יהושע שלא חטא, ישאל, אם הוסר ממנו אותו עדי העליון שקבל עם ישראל בהר סיני או לא.